רגע של נחת: האישה מימין היא טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם. בת העיר, שכל חייה הבוגרים עשתה למען הקהילה, והיא מתקדמת בצעד בטוח מהשיכונים בירוחם אל שורת ההנהגה הלאומית. רק עניין של זמן.
האישה משמאל זאת אמא שלי. היא נפטרה כבר ב 2003, והתמונה צולמה בשנות החמישים. כשהייתי ילד. ככה אני רוצה לזכור אותה.
לאחר מותה, הקמנו, אחי יוסי ז"ל, ואחי אריק (שיזכה לשנים רבות ובריאות) קרן לזכרה של אימנו, שהיתה עובדת סוציאלית כל חייה, והייתה חלוצה במאבק על מקומן של הנשים וזכויותיהן. גייסנו משאבים מכל העולם כשהקרן מחויבת לדבר אחד: להעניק אמצעים לנשים פורצות דרך בתחום החברתי.
בשנת 2012, אחת הזוכות היתה טל אוחנה. היא קיבלה את המילגה לשם הקמת תוכנית להעצמת נשים בירוחם. אנחנו העצמנו במעט את מי שהעצימה רבות ורבים, והיום היא דוגמא לנשים רבות בארץ כולה.
אמא שלי אולי מבינה עכשיו מה בדיוק אנחנו מנסים להשיג. הנשים החרדיות שייכנסו לתפקידים ציבוריים, הנשים הערביות שפורצות את דרכן בקהילה ובמרחב הציבורי, יהיו אלה שקיבלו את הסיוע יחד עם טל. אתם עוד תשמעו עליהן.
זה רגע של נחת לכולנו. אמא שלנו סגרה מעגל.
בהצלחה, טל, מכל משפחת יערי.
וכמעט שכחתי: הקרן שלנו פועלת באמצעות הסיוע הטכני וההדרכה של הקרן החדשה לישראל. כן, הקרן ההיא.
