לא – זה לא קורה מפעם לפעם. זה לא קרה אף פעם עד שזה קרה פעם אחת. האמת היא שבארצות הברית יש מסורת פוליטית עקובה מדם: רצחו שם נשיאים, מועמדים לנשיאות, מנהיגי תנועות מחאה ואלפי אנשים שחורים שנתלו בחגיגות שנאה שכונתיות של לינצ'ים בחסות הצלב. הם שמרו על וושינגטון כאי עצמאי, המקום שממנו תנוהל הפדרציה ותאחד אותה, אך לא הפסיקו לנאץ ולבוז לה, לבתי הנבחרים, הבית הלבן, בית המשפט העליון והמערכת הפדרלית שרצתה את כספם ולכאורה לא נתנה בחזרה דבר. מערכת האיזונים נשמרה פחות או יותר במשך השנים, עד שלפני ארבע שנים, באמצעים של תעמולה מטונפת ושקרית, בזלזול בכל ערך מקובל, עלה לשלטון אדם שיציבותו הנפשית מעורערת, שגם אחרי שנבחר לא הפסיק ולו לרגע  להסית נגד כל מוסדות המדינה שהיו כפופים לו. אלה היו ארבע שנים ארוכות של רעש בלתי פוסק, יום ולילה, שוב ושוב, ברשתות החברתיות, ברדיו, בטלוויזיה ובאספות העם שלא נגמרו, רק אני ואני ואני ואני, בלי רגע אחד של חמלה או שתיקה. הוא הסית נגד עובדי הציבור הכפופים לו, החליף בסיטונות נושאי תפקידים בממשלו, וחיסל את המפלגה שבראשה רץ. הוא עירב את עסקיו הפרטיים בעבודתו כדי להתעשר עוד, דאג לבעלי ההון והניח לעניים למות במגיפה. הוא הכין את אוהדיו לרגע הדמיוני שבו אולי, בשיטה המיושנת של בחירות, הוא יורחק מהבית הלבן. היו מוכנים ליום, הוא אמר להם, זאת איננה בחירה חופשית אלא מעשה נבלה שיקרי. ההמונים חיכו והפקודה הגיעה. אלה לא היו הרעבים בלויי הסחבות עם הקילשונים שעלו על  הבסטיליה, אלא אנשים שבעים חמושים ומאורגנים, שבעצם הימים שבהם משתוללת מגיפה ברחובות הסתערו על בית הנבחרים כדי להוריד את אמריקה על ברכיה. למזלם ולמזלה של אמריקה מפקדי המשטרה והצבא חסו עליהם ונצרו את נשקם וכך מנעו מרחץ דמים. הפעם זה נכשל, אבל אומה חמושה עד השיניים במיטב כלי הנשק, ארגונים נאציים מאומנים ותקשורת חדשה, לעולם לא תדע מתי זה יקרה שוב, והאם זה יצליח. זה יכול לקרות לקראת הבחירות הבאות, זה יכול לקרות בימים של שפל כלכלי, אסון הומניטרי, או כי למישהו פשוט יימאס. מתברר שדמוקרטיות יכולות להיעלם ביום אחד כמעט בלי התראה, וצריך כוחות נפש ומאמץ בלתי פוסק כדי לשמר אותה. הברירה היא עריצות, מכל סוג, ואת תוצאותיה אנחנו מכירים מההיסטוריה הקרובה.

כמה טוב שהסגר מתחיל היום. זה מין יום כיפור ארוך, זמן למחשבה, לחשבון נפש. גם אצלנו. ולחשוב שלאיש הזה, שגם אנחנו נכבשנו בקיסמו, נותרו עוד עשרה ימים לשבת ליד הכפתור שיכול לפוצץ את העולם.

שימי הסגר יעברו עליכם בשלום, שימרו על הבריאות של הגוף והנפש, ושבת שלום.

 

תמונה" אי.פי.  הם הביאו ציוד מהבית