לא מפחדים מדרך ארוכה

מפעם לפעם אנחנו מקבלים תזכורת שאין רִיק, וַאקוּם: אתה לא רוצה לדבר על 'היום שאחרי' או השבועות שאחרי? אין בעיה. יש מי שמוכן למלא את הריק הזה. אתה לא רוצה לעסוק במונחים המנדנדים כמו מהו החזון, מה הן המטרות, היעדים והדרך להשגתם? מישהו עם אנרגיה אחרת, להט ואומץ ישמח לעשות את זה במקומך.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, הזירה הפוליטית היא מקום נהדר להוכיח את הקונספציה. החזון, המטרות, והדרכים החדשות שהוצגו השבוע קבל עם בבנייני האומה בירושלים, לא התגנבו לכאן דרך חריץ קטן, אלא, כמו בשבעה באוקטובר, הם צעדו בדרך המלך מפני שאין גדר, אין צבא ויש המון אולפנים שיהדהדו את המסר. שנה אחרי הבחירות האחרונות, בעלי החזון החדש שקיבלו את תעודת ההכשר מראש הממשלה, חדורי להט ואמונה, נכנסים כעת דרך הדלת הראשית ואומרים: כהנא צדק. המלחמה בעזה היא מעשה אלוקי שנועד להגשים את היעדים שמחכים שנים להגשמתם בדרך למדינה החדשה, מדינת הלכה נקייה מזרים בכל שטחי ארץ ישראל מהים ועד הנהר, יעד שמחייב את הגשמת המטרה החשובה והיא גירוש כל הערבים שחיים בארץ ישראל המערבית מבתיהם. אין פתרון אחר. האג-שמאג ואו"ם-שמום. חטופים? עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה.
מנהיגים מאוזנים כמו בגין ושמיר דחו אותו משום שידעו כי זאת הדרך לסופו של החזון הציוני, מעשה התאבדות שסופו מין צפון קוריאה -רעבה, נטולת הגנה, ומבודדת.

 

בעלי החזון החדש ישן מאמינים שהמלחמה בעזה פתחה הזדמנות לתיקון, סיפוח מלא של הרצועה, הקמת התיישבות יהודית מחודשת כצעד ראשון לתיקון כללי, חזרה להר הבית, סיפוח הגדה המערבית והשלמת מהלך הגאולה הסופי.
המסרים האלה עולים ופורחים מול הריק. מהו החזון הנגדי שמציג ראש הממשלה? מכל מה שמסתמן עד עכשיו הוא ושריו הם רק כלי בהגשמת מאווייו מלהיטי הדם של איתמר בן גביר. מהו החזון והיעדים של בני גנץ הטוען לכתר? עוד לא שמענו שום דבר מלבד הצורך בדיון על היום שאחרי. איזה מצע יונח על השולחן כשהדיון הזה יתקיים? שתי מדינות? איפה מתקיים הדיון הזה שהגיעה שעתו, כן, גם בשעת מלחמה.
בְּה' באייר תש"ח בן גוריון פרס את החזון של המדינה הנחשקת ולאורו יצא העם למלחמת העצמאות שלו. היום היעד הוא רק ניצחון מוחלט ומלחמת נצח.
מה יהיה? שלמה המלך, החכם באדם סיכם זאת בספר משלי: בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם.
התמונה: השביל המתפתל במעלה בית העלמין בהר הרצל בירושלים. לא מפחדים. עד הסוף.