מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע האחרון, כולם הולכים על ביצים ונזהרים כמו מאש שלא לומר דברים כאלה או אחרים על ציבורים כאלה או אחרים בכל מה שקשור לרמת ההדבקה מנגיף הקורונה. תקינות פוליטית זה נקרא, מין זהירות חברתית פוליטית שמאפשרת לא לומר את הדברים עצמם, תקינות שכמובן לא חלה על מפגיני בלפור שאותם  אפשר ללכלך חופשי ולומר שהם מפיצי מחלות, בוגדים, משומדים וסמולנים.

 

אני מדבר על ציבורים כאלה או אחרים שאיתם יש הסכמים קואליציוניים כאלה או אחרים, שהם גם יכולים, בנסיבות כאלה או אחרות להרים את ידם בהצבעה שתשחרר את ראש הממשלה מלהתיצב בבית המשפט ולהתמודד עם האישומים נגדו. ולמרות ניסיונות הטשטוש של הסיבות הברורות לסגר הנוכחי, אתה מבין שמה שמטרפד את חזרת המשק לתפקוד כלשהו, הוא רצונם או סרובם של מגזרים כאלה או אחרים לעטות מסיכות, ולהפסיק לרקוד חבוקים במקומות סגורים ולשים ללעג את צווי הממלכה ונהליה. אלא שאז, רגע לפני הכניעה המוחלטת לשפה המטושטשת של "כאלה או אחרים", קם  מנהל בית החולים "מעייני הישועה" מבכירי הרופאים בישראל, איש בן שמונים ושתיים שהקדיש את חמש עשרה השנים האחרונות לבית החולים הזה ושילש את גודלו, שאמר לפתע: "לא היה עד היום קהל שלם שפורק עול בצורה כזאת והורג אנשים. אני לא מבין מה הקשר בין דת לבין מה שהם עושים. הם התחנכו לקבל הכל ולא לתת כלום במשך שנים." חמש דקות אחר כך הוא כבר לא ניהל את בית החולים, אבל לתרומתו הגדולה לרפואה נוספה עוד תרומה: מדברים ישר, אין ערך לתקינות הפוליטית, להיפך. זה פשוט מעוות ומונע טיפול הוגן וישר בבעיה.

 

וזה מזכיר עוד אירוע שהיה השבוע שבו ראש מדינה כזאת או אחרת שחלה בקורונה והובהל לבית החולים. שלושה ימים אחר כך הוא עזב את המקום על דעת עצמו ולא רק נסע לכתובת זאת או אחרת בוושינגטון אלא לבית הלבן, ושם לא רק עשה תנועה כזאת או אחרת, אלא הסיר את המסיכה שלו תוך שהתברר שהוא בקושי נושם, והוא לא רק דיבר על התגברות כזאת או אחרת על המחלה אלא על ניצחון אישי מוחלט, ואז נכנס לבית הלבן בלי מסיכה ושימות העולם. ואתה חושב מה בדיוק היה שם לפני שלושה שבועות כשהגיעו לבית הלבן אנשים כאלה ואחרים מהמזרח התיכון כדי לחתום על הסכם כזה או אחר והוא הכריח אותם להסיר את המסכות וחלק חזרו משם חולים, ולמראה הדבר דומה שאפשר לוותר על התקינות הפוליטית והפחד, ולומר שמדובר בדונלד טראמפ, אישיות ילדותית, נרקיסיסטית, חסרת מעצורים, איש שחי בהזיה, ואתה תוהה אם כל התופעות הנפשיות האלה מידבקות, או שזאת סתם הקורונה.

חג שמח ושבת שלום.

בתמונה: ילדות מבית ספר חרדי במרד הראשון שלהן: בריכת האריות בירושלים, קפצו למים עם הבגדים. צולם לפני חמש שנים.