מ יד' בניסן ועד למוצאי ה' באייר. בעצם שלושה שבועות ויומיים, ימי החגים הלאומיים שמתוחים בין חציית הים ושפוך חמתך, ועד ל "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה, פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים." אלה ימים של חשבון נפש לאומי, חשבון הנפש של הציונות, דרכה, הישגיה ואסונותיה, ימים של התחדשות מנוקדים בצפירות עולות ויורדות, סערת נפש, מועקה גדולה, וגאווה.

איך עורכים השנה את חשבון הנפש הזה? האם נשוב ונספר שבמצרים לקו חמישים מכות ועל הים לקו חמישים ומאתיים מכות, או שנספר על המכות שאנחנו לקינו בהן. נעמיד כיסא ריק לאליהו הנביא או אולי כיסא ריק לחטופה או לחטוף בתקווה שהם יבואו? נספר על הים שנפתח במגע מטהו של משה או שנספר על הים שלא נפתח לחלוצים שיושבים על הגבול והם ננטשו בשמחת תורה אל מותם וחורבנם. האם נזמזם עם הקטנים ש "לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"? איפה הוא לא היה אנחנו יודעים, אבל איפה אנחנו היינו, כמדינה, כממשלה אנחנו יודעים היטב.

משם נמשיך ליום השואה. כל ההשוואה של החודשים האחרונים לשואה היא מופרכת משום שהפעם ליהודים היו טנקים ופצצות, חיילות וחיילים והגבול היה בלב כל חייל אך לא בלב מנהיגיו ומפקדיו. האם נעז ונאמר שכל מעשה הבניין היה כדי להגשים את "עם לבדד ישכון"? להיפך! ביקשנו להיות חלק מהעולם, לשפר אותו, ברפואה, בחקלאות, במדע, להצטרף למשפחת העמים הנאורים כאומה עצמאית ובריאה, ולא להסתגר.

ואז יגיע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. השנה הוא לא ייוחד לבתי הקברות הצבאיים. מי יעלה לבתי הקברות הארעיים של האזרחים שנרצחו והם קבורים בגבולות, וברביבים? מי מהשרים יעז לעלות לשם לכרוע ברך ולבקש סליחה? האם זה יקרה? ואולי ראשי הישיבות החרדיות יעלו לשם, יבכו על חטא ההתנכרות, הביזה וההתבדלות בעת שבני עמם נטבחו ונפלו בקרב על הגנת ביתם שלהם?

ואחר כך טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ההודעה של הממשלה בראש חודש ניסן הבהירה את התמונה: הטקס בהר הרצל ייערך בלי קהל. זה יהיה טקס אילם. הוא יתנהל בחלל ריק מוגן וחסוי רק בגלל הפחד מהצורך לתת תשובות, להתחבר באמת לעומק האסון שקרה כאן.

את דבריי פתחתי בקינה של חיים גורי על חבריו, פלוגת ההר האילמת של הל"ה. את שירו שעיצב כאן דורות הוא מסיים בתקווה: עוד נשוב ניפגש, נחזור כפרחים אדומים, אז נפרח, עת תידום בהרים זעקת יריה אחרונה.

מי ייתן וימי האביב האלה יצמיחו מתוכם תקווה חדשה.

התמונה: הלווייה בהר הרצל בירושלים, אוקטובר 2023