רק כשאני שם בצד את הנאות הגוף והחיבה לספורט, האמת מכה בי כברק : יש לי חלל עצום בחיים שטרם התמלא, אי שם בין שמונה לעשר בערב. חסר לי הבריטון המפחיד והמרגיע, משתף הסוד והמאיים, של מי שמכהן היום כראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. חסרה לי התמונה הזאת עם הדגלים מפלסטיק מאחור, הכניסה הפתאומית שלו, השיער המוקפד, הכפתור הרכוס במקטורן, המצמוץ המוגבר ותנועת הידיים המהפנטת.

השבוע חשבתי שאו-טו טוט הוא חוזר במלוא הדרו לאם-אמא של הפריים טיים. פתאום הוא הופיע בסרטון שרץ ברשת כשהוא לבוש בחליפה ועניבה, שולי מכנסי החליפה היקרה מקופלים ורגליו משתכשכות בגלים בחוף בת ים. הוא היה מלווה בפמליה ובמאבטחים כשהמוני ילדים מצלמים את הפלא, ובאוזניי כבר שמעתי את הטענה הנרגנת – אתם חשבתם שאפקיר אתכם לידי המדוזות האכזריות?! אני כאן, בים, מחכה להן ברגליים חשופות ועניבה, באגרופים קפוצים וביטחון שרק לי יש. ראיתי אותו מגיח שוב לאולפן, לוקח אוויר ואומר בקול מפייס: פניתי לחברי הטוב ג'ון מדוזה וסגרנו שהשנה הוא מורה לצבאותיו לעקוף את חופי ישראל הקדושים שלנו, ובינתיים הנחיתי את המשטרה והוריתי למשרד הבריאות, הסברתי לשר האנרגיה, דרשתי משר התשתיות, החלפתי את שר החוץ והתקשרתי לטובי ידידיי, אני כאן, עם המדוזות, שאם ירצה השם הן ייכנעו ללא תנאי לפיתוח המיוחד שהמצאתי במכון שלנו בנס ציונה.

מפעם לפעם אני חושב על תהליך הגמילה. זה תהליך אכזרי לשני הצדדים, וכדאי להיות ערים לכך לפני שמתמכרים שוב. חשוב מאד להגן על הילדים, בכל הגילים, הם לא מבינים איך אפשר לחיות בלי הסם בכל יום. אל תשכחו – הם נולדו לזה, ובינתיים לא הומצא חיסון לתופעה. אולי אם יעבירו את משחקי ה NBA לשעה שמונה בערב, זה יעזור.

מילה של מכור.

התמונה: מתוך סרטון שהופץ בדף הפייסבוק של בנימין נתניהו, ללא קרדיט לצלם. על הסרט (שאותו תוכלו למצוא אם תכתבו בחיפוש נתניהו בחוף בת ים) אפשר לכתוב דוקטורט שלם. קצרה היריעה.