מפעם לפעם, ובעיקר ערב יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, גם אני מחפש דרך להניח את האסון מאחוריי ולהסתכל אל העתיד. בינינו – כמה אפשר לשיר שירים נוגים בכיכר עם או בלי יאיר לפיד, לריב מי ישלם עבור האירוע, להיעלב בשם מפלגת העבודה, ולהכחיש את קיומה של ההסתה ערב הרצח. כמה סרטים עוד אפשר לראות, כמה דיונים מעמיקים אפשר עוד לשמוע, מי שזוכר זוכר, ומי שלא רוצה – לא זוכר. מספיק.

אבל כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, דווקא בערב יום השנה לרצח שנהוג לקרוא לו מתועב, אבל לגחך עמוק בלב כמה טוב שהרבין הזה איננו וירייה אחת שינתה את ההיסטוריה, מגיעה מבית מדרשה של אוניברסיטת בר אילן, משם יצא מי שעד שלשום היה המורשע ברצח, גרסה חדשה ומרחיבת דעת, כזאת שנותנת תשובה גם לכל בעיות השעה: יגאל עמיר, אומר איש האוניברסיטה מרדכי קידר, לא רצח את רבין. הרוצח היה י"ר עלום.

עכשיו אתם יכולים לומר שהאיש פסיכי ובכלל מה זה חשוב מה הוא אומר, לגנות ולהכחיש ולהעמיד לדין ובאותה נשימה לשוב ולקלל את מערכת המשפט. הדברים האלה אינם סרק, אלא אש חיה שמטרתה אחת: כל מה שיוצא מבתי המשפט ומהפרקליטות הם הבל הבלים, קונספירציית שְמַד שנועדה לחסל את הימין, פרופסוריו ומפגיניו. אלה שהרשיעו לשווא את יגאל עמיר ברצח שאירע לפני עשרים וארבע שנים, משחיזים כעת את עטיהם כדי לחסל ראש ממשלה נבחר. העמדה לדין או חלילה הרשעה של נתניהו כמוהם כרצח שלו ושל בני משפחתו: רצח ההוא רצח הוא רצח. ולכן, אזרחים יקרים, קומו והרימו את נס המרד, השמיעו את קולכם, חיסמו את הכבישים, מינעו את הרצח הבא. זה היה המסר השבוע, בהמשך ישיר לדברי שר המשפטים, הקללות של בנו של ראש הממשלה היוצא ועוד ועוד. זאת מערכת הבחירות השלישית השנה, כך היא תיראה, אלא אם כן תצא בת קול מלשכת היועץ המשפטי שאין העמדה לדין.

בשולי הפרשה נשאלת כמובן השאלה מיהו אותו רוצח אלמוני שראשי התיבות של שמו הן י"ר. כל מי שמכור לקונספירציות, לנחיתת יצורים מהמאדים ברחובות עירנו, ולעובדה שדונאלד טראמפ הוא צאצא ישיר של ישו המשיח, יודע מיד את התשובה: י"ר משמעו יובל רבין. אם קונספירציה אז עד הסוף. עכשיו רק נשאר לחכות לדוקטורט הראשון שייצא מאוניברסיטת בר אילן תחת הכותרת: "אבות ובנים – כיצד הצליח יובל במקום שאבשלום נכשל". יום עיון ייערך בי"ז מרחשוון תשפ"א, 4 בנובמבר 2020, שעתיים לפני השירים בכיכר.

צילום: מרים אלסטר מסוכנות פלאש90