מפעם לפעם, ובעיקר כשהכל נראה טוב מדי, אני נהיה חשדן. אולי מוטב לומר – חששן. אם כל כך טוב – מתי תבוא הבומבה?
לכן, מהרגע הראשון זה היה חשוד: מה בער לדמוקרטים בארצות הברית לעזור כל כך לישראל? הרי אנחנו בנינו את רמות טראמפ התפלשנו בעפר רגליו, לעגנו לביידן הקשיש הסנילי, ירקנו בפניו של אובמה, וכל תת חברת כנסת מוטרפת פתחה עליהם ג'ורה. הם הזהירו אותנו שלא ללכת על המהפכה המשטרית של נתניהו ולוין, שזה יחסל את הדמוקרטיה ויסכן את הביטחון הלאומי – ולעגנו להם. אחרי כל זה – זה לא חשוד בעיניכם שדווקא הם, הדמוקרטים באו להציל את ישראל? מה זאת אומרת להביא לכאן נושאות מטוסים כדי לעצור את החיזבאללה? ללכת ראש בראש נגד החות'ים המנוולים ושאר גרורות השינאה האיראנית ולשלוח לכאן אלפי פצצות, נשק, ביגוד, קסדות רק כדי להציל את המדינה הקטנה שכבר עלתה להם מאות מיליארדים שאחריהם התברר שחבורת רוצחים מופרעת לא גדולה במיוחד כמעט והכניעה אותה ביום אחד.
ובכל אופן הם באו. לבדם. באהבה רבה. בהתחשבות. הנשיא מיהר לבוא ולחזק. שר החוץ שלהם בא לכאן כל סופ"ש שני כדי לעשות בייבי סיטינג לקבינט, ואחרי שהוא נוסע אנחנו ממשיכים לעשות מהם צחוק.
רק אחרי כנס הניצחון בבנייני האומה הם הבינו שהמחויבות של ראש הממשלה לבן גביר וסמוטריץ' יותר גדולה מלמי שמחזיק את ביטחון ישראל. והיות וביטחונה והישרדותה של ישראל הוא בראש מעייניהם, לא משנה באיזה קואליציה, הם עברו השבוע לשלב ב' שבו הנחיתו עלינו חתיכת הקש בגג שמהדהד בכל מסדרונות הבנקים וחברות האשראי בעולם: הם הטילו סגר עולמי על 4 אנשים שהיו מעורבים במעשי אלימות נגד פלשתינים ביהודה ושומרון. לא שהאנשים האלה נשפטו אי פעם: להיפך. האינפורמציה כולה שמורה אצלם והם לא חייבים להראות אותה לאיש. למשמע ההקש בגג הזה כל דיירי הבניין התחילו לרעוד, והצבע נעלם מפניהם של ראש הממשלה ושאר עמודי הקואליציה: יש להם את כל השמות! של כולנו! והאיש שמחק את חווארה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר ופנה אלינו באמירה הבאה:
"אני פונה אל הציבור", הוא אמר, "ומציע להתייחס לאירוע הזה ברצינות רבה. זה לא אירוע פרטני. זה יכול לפגוש כל אחד מאיתנו בהמשך. היום אלה מתנחלים, מחר זה אתם."
והוא צודק, אלא שאנחנו התייחסנו ברצינות רבה לכל האירועים בשנה האחרונה. הזהרנו מפני הזעם האמריקני, הזהרנו שיום יבוא ונשלם על הזחיחות, על היוהרה, על ההתעמרות ברועי הצאן בבקעה ומסעות ההפחדה והשוד בכפרים. מאז 7 באוקטובר אנחנו לא זקוקים לשום תזכורת להיות רציניים, אנחנו מבועתים 24/7 מהמחיר הנורא שכולנו משלמים. מסתבר שמה שאתם הייתם צריכים זה ארבעה חשבונות חסומים כדי להבין שזה לא משחק.
ואתם מבינים?