מפעם לפעם, ובעיקר כשבחוץ מתחוללת מלחמה איומה על משמעותן של המלים ומקומן בהיסטוריה, אני חושב על הצהרת בלפור, ההצהרה שנחתמה על ידי שר החוץ של בריטניה, הלורד ג'יימס בלפור בשניים בנובמבר 1917, אחרי שבריטניה כבשה את ארץ ישראל מידי העותומנים. ההצהרה אמרה בפשטות שבריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, וזאת בימים שהיו בארץ ישראל פחות ממאה אלף יהודים. כל מה שבא אחר כך הוא היסטוריה, והלורד הבריטי זכה ששמו יונצח ברחובות נאים במרכזי הערים במדינה שקמה שלושים שנה אחר כך.
מאה ושלוש שנים מאוחר יותר, נכתבה הצהרת בלפור השנייה: רצה הגורל והמעון הרשמי של ראשי הממשלה של אותה מדינת ישראל נמצא ברחוב על שם בלפור. בפתחו של אותו בית השתכנו בחודשים האחרונים קבוצה קטנה של גברים ונשים ששיבה זרקה בשערם, אלה שהמילה יום הכיפורים מקוקעת על עורם, ומאז אין להם מנוח. בתחילה היו שם שניים, אולי עשרה, וחודשים ספורים אחר כך הצהרתם הידהדה מקצה הארץ עד קצה. בקיץ הזה הם הבינו שהם לא יכולים יותר לשאת לבדם את הצריבה ההיא, והם באו להתנבא מול חומת העיר על מוסר, אחריות ואימת החורבן. הם החליטו לעקור ממחוז הנוחות שלהם, מול "הבימה" וכיכר רבין, ועלו לירושלים לעיר המפחידה הזאת, השחורה, המרה, והתישבו בפתחו של רחוב בלפור בדיוק בנקודה שהיא קו פרשת המים, ונשאו משם את הצהרת בלפור שלהם. זה לא פשוט לעשות את זה במקום שאין בו בית קפה אחד לרפואה, אין שירותים נורמליים, ואין מחסה מצינת הערב או מלהט הצהרים. רק שני עצי חרוב, בניין טרה סנטה עם המדונה הקטנה על הגג, ופלוגות היס"מ מסביב. הם עשו את המסע במקום הכי נכון, הכי צנוע, מול סניף בנק מרוט, גדר של אבן, וחומות פלדה ומסך שחור עצום שהוקמו כדי לחסום את קולם. בערב יום הכיפורים הזה הם זכו בהכרה הרשמית שהקול הקטן שלהם, שאין לו משקל פוליטי שניתן למדוד אותו בשרים ובחברי כנסת, חדר מבעד למסכים השחורים ומבעד למפלי ההסתה, האיומים והלעג, וטלטל מישהו עד שהחליט לגזור על העם כולו ולו רק כדי להשתיקם. אבל, קולם כבר נשמע, קול הערכים והאחריות שאומר כי למחדל ולשחיתות יש מחיר, והם באו לגבות אותו.
בעיצומם של הימים הנוראים תשפ"א נגזרו עלינו שבועות של סגר והעתיד נראה קודר ומאיים. מי ייתן וחשבון הנפש של יום הכיפורים לא יסתיים למחרת יום הדין, אלא יימשך. ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.
שבת שלום וגמר חתימה טובה.
יום שישי 25 בספטמבר 2020 . הסגר השני של עידן הקורונה. הקפאת הפגנת המחאה בבלפור.