היה כבר מאוחר וניקרתי, הייתי אדיש לגמרי למה שאני רואה כי הרי יום קודם החלטתי שהפטריוטס שאיתם אני הולך כבר 30 שנה הם בעצם קבוצה שמנוהלת על ידי שלושה לבנים גזענים וחברים קרובים של טראמפ, ולכן לא היה איכפת לי שהם יפסידו, החארות.
ככל שהמשחק התקדם התברר שצדקתי: הפלקונס מאטלנטה דרסו אותם, והצדק התרומם עד לגג האולם שנפתח כשליידי גאגא צנחה פנימה בהופעה מדהימה, ואז חשבתי – אם ליידי גאגא שלחמה נגד טראמפ מופיעה בסופרבול – אולי גם אני זכאי להנחה קטנה? נכון – היא מקבלת בוכטות בשביל ההופעה ואני מאורס לצדק בדירתי החשוכה בירושלים, אבל אולי אפשר לרגע אחד לפחות לנתק את הספורט מהפוליטיקה?
כשהחצי השני התחיל נרדמתי והתעוררתי בתוך חלום שבו הפטריוטס סגרו את ההפרש ל 28:20 . עכשיו המלחמה הפנימית פשוט קרעה אותי לגזרים: מה??!! שהם יפסידו רק בגלל שאני מתפנק ולא מוכן לעודד אותם בגלל איזה נשיא אינפנטילי בוושינגטון?! הרי מסצ'וסטס גלגלה את טראמפ מכל המדרגות, גם בבחירות וגם בטיפול בנושא האשרות למוסלמים, והפטריוטס הם של מסצ'וסצס אז אולי בכל אופן שינצחו?
וזה קרה. הקבוצה הנפלאה של ניו-אנגלנד עשתה דבר שלא היה אף פעם בפוטבול האמריקאי, והיא גברה על קבוצה שהגיעה מג'ורגיה שתמיד האמינה בעליונות הלבנה, אז מיד החלפתי עמדה ונשארתי עם קבוצת הבית שלי, מה גם שמי שהביא את הניצחון הוא שחקן שחור, זריז כשד וצנוע ששמו WHITE . יכול להיות יותר טוב?
אסור לערבב ספורט ופוליטיקה. אי אפשר. פעם שנתקעת עם קבוצה שאתה אוהד – זה לא יעזור, וכמה נעים לשוב הביתה אחרי 24 שעות….