מפעם לפעם, אני חושב מה יכתבו על משבר הקורונה הראשון של פברואר ועד מאי שנת 2020. אני הייתי מתרכז בסיפור של קבוצת הסיכון העצומה של בני השלושים והארבעים, אלה שהקימו משפחה, פתחו עסק התחילו לעבוד, תכננו, וביום בהיר אחד הכל חרב. הם צריכים לספר את הסיפור בעצמם. אני שייך לקבוצת הסיכון התקשורתית, הזקנים האלה שבגללם הכל התחיל, וזה המקום לומר, שכפנסיונר שלא צריך הרבה, ימי האביב שאך חלף לא היו ימים מסוכנים אלא להיפך. אלה היו ימים מקסימים: הטבע פרח, ה ZOOM זרח, הנטפליקס הביא שוב את מייקל ג'ורדן, ומתשע בבוקר ועד חצות אפשר היה ללמוד תורה, צילום, יוגה ערבית, בישול, קרמיקה  ומה לא. הכל בחינם, והשקט מסביב – מזמן לא היו ימים נפלאים מאלה.

בתוך השפע הזה התגלגל למסך המחשב שלי גם הסרט "הבוגד" של מרקו בלוקיו, מתנת תיאטרון ירושלים למינוייו בימי הסגר. זהו סרט המגולל את סיפורו של תומאסו בושטה, דון של המאפיה בפלרמו שבסיציליה, שחצה את הקווים ובעדותו הביא להרשעתם של 400 מאנשי המאפיה במשפט היסטורי שבמהלכו נרצחו שני השופטים שישבו בדין. וככל שביקשתי ללמוד עוד על התקופה,  הגוגל שלח אותי לנאום שנשאה לא אחרת מאשר נשיאת בית המשפט העליון הגברת אסתר חיות בטקס חנוכת אודיטוריום לזיכרו של השופט עדי אזר, שנרצח על ידי אנשי העולם התחתון שלנו, ורציחתו היכתה את הארץ בתדהמה. וכך אמרה שם השופטת חיות, ואני מצטט בקיצורים קלים:

פלקונה-בורסלינו הוא שדה התעופה בפלרמו שבסיציליה הקרוי על שם שני שופטים אמיצים, ג'ובאני פלקונה ופאולו בורסלינו, שניהלו את המשפטים נגד המאפיה הסיציליאנית והביאו להרשעתם. השופט בורסלינו נרצח בפיצוץ מכוניתו בכביש ראשי בפלרמו יחד עם חמשת שומרי ראשו, פחות מחודשיים לאחר שחברו פאלקונה מצא את מותו באופן דומה. במדינה דמוקרטית", הוסיפה השופטת חיות, "שופטים, להבדיל מאנשי צבא למשל, אינם נמנים עם מי שהתפקיד והשליחות הציבורית שנטלו על עצמם, עלולים לעלות להם בחייהם, וזה היה נכון עד אותו יום מר ונמהר, בשנת  2004 שבו נורה השופט ד"ר עדי אזר בפתח ביתו. איש לא העלה בדעתו כי יהיה מי שיעז לשלוח יד ולרצוח שופט אך ורק בשל היותו שופט. המכנה המשותף בין מעשה הרצח הזה לרציחתם של שופטים דוגמת פלקונה וברוסלינו הוא מטרתם של הרוצחים להשיג לעצמם יתרון בהליכים המתנהלים בפני הרשות השופטת. אירוע כזה של רציחת שופט הוא צומת דרכים משמעותי בתולדות ימיה של מדינה, לא כל שכן מדינה שחרטה על דגלה את העקרון של שלטון החוק וההגנה על זכויות אדם. בעומדנו בצומת הדרכים הזה ניבט אלינו תמרור אזהרה גדול המחייב את כולנו לעצור, להתבונן אל תוך עצמנו ולחשוב מה ניתן לעשות על מנת שאירוע כזה לא יישנה לעולם."

איך שדברים מתקשרים פתאום לאיזה סרט ב ZOOM באמצע הקורונה.

שבת שלום.

בתמונה: השופט פלקונה. צילום מהיוטיוב