אחרי הרצח של שני האחים הלל ויגל יניב בחווארה הסמוכה לשכם, הונחה לזכרם מצבה מסוג אחר לגמרי: מאות אנשים התנפלו על הכפר, תושב מקומי, סאמח אל-אטש נרצח, עשרות בתים חובלו ועמוד האש והעשן שעלה מהמכוניות הרבות שנשרפו נראה ברחבי הארץ כולה. חבר הכנסת פוגל אמר שהפוגרום היה "מעשה הרתעה הכי אפקטיבי שיש למדינת ישראל" והתכוון לכאורה להרתעה של התושבים הערבים בשטחים. אך האמת היא שההרתעה הזאת היתה מכוונת נגד מדינת ישראל ותושביה היהודיים.

זה היה פיגוע הרתעה של סיירת ההתנחלויות, 300 לוחמים מאומנים, כנגד מאות האלפים שנושאים את הדגל הכחול לבן בכל צומת וכיכר, אלה שיחד עם הלחץ הכלכלי והפוליטי הבינלאומי, עם ניצני הסירוב לשירות בצה"ל – קרובים לניצחון על ממשלת המלא מלא. זאת הרתעה שאמרה – יכול להיות שלא יהיו לנו מיליונים בכל צומת, צילומי האוויר שלנו לא יהיו כל כך מרשימים אבל דגלנו יהיה אדום מאש ועשן. הם זקוקים למלא-מלא כדי לנער מעל עצמם את הבג"צ, את המושל הצבאי, לספח את כל המקומות שבהם הם גרים ולהכשיר את הפרת החוק הסוחפת של המאחזים הלא חוקיים. הם חוברים לחרדים שהמלא-מלא הוא עבורם הזדמנות בלתי חוזרת להנצחת הסבסוד המלא של חיים על חשבון הציבור, חיים ללא חובות, סבסוד הדירה והמשכנתא, מערכת תחבורה פרטית. הכל. הם צריכים חלוקת משאבים מפלה – כל הדברים שבג"צ חסם עד כה.

פוגרום חווארה הוא מסר למפגינים בכחול לבן: אם הממשלה הזאת תיפול, אם המהלכים האלה לא יתממשו בגלל האמריקאים, הרמטכ"ל ראש המוסד, השב"כ ומיליון ישראלים שבעים עם דגל – אנחנו נצטרך הרבה פחות: לא רק חווארה תבער. כל הארץ תעלה באש.

הרגע שממנו כולם נמנעו עד היום הגיע: העיסוק בליבה. האם הולכים למדינת אפרטהייד או שמגיעים לפשרה בינלאומית על עתיד השטחים? האם זאת תהיה תיאוקרטיה או מדינה חופשית? הגייסות מוכנים למאבק הזה. ברחובות תל אביב קיבלנו את הגירסה הכחולה לבנה של הכעס והתסכול. כמה חסימות כבישים, שני רימוני הלם. בחווארה היחידות המאומנות של הגבעות נתנו מופע איך הצד האדום שחור ישבור את כעסיו ותסכולו על הכישלון.

הממשלה הבאה, אם תקום, תצטרך להכיל את כולם עם רוב מוצק של תומכי מגילת העצמאות, והיא שתצטרך להחליט איך מתחילים מחדש. זה עוד לא קורה אבל היום הזה מתקרב.

אין ברירה.