מפעם לפעם, ובעיקר בימים שבהם מפלס הצעקות, התוקפנות וההשתקה, מגיע לשיאים שלא ידענו בעבר, אני חושב על גורל קולו של היחיד, ועל יכולת השפעתו. רבים מידידיי אומרים לי – חבל לך על הזמן, למי אתה מדבר שם ברדיו? סע ותראה עולם, תעשה סקי עם הנכדים, סע לחוף המערבי לראות כדורסל, רק תיזהר בסיבובים שלא תיפול על התחת ותשבור לך את העצמות.

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, בדיוק כשאני נוטה להשתכנע, ומחריש מול פלאות  הציונות בנוסח דני דנון, אני מקבל דוגמא לשימוש צנוע בקולו של היחיד המצטרף לקולות צנועים רבים אחרים והופכים יחד לקול גדול שאי אפשר להתעלם ממנו. הנה השבוע אזרח אלמוני אחד, בנימין בן שושנה ובנציון נתניהו שמו, צירף את חתימתו לעצומה שעליה מחתים חבר הכנסת לשעבר שרון גל. העצומה קוראת לנשיא המדינה, זה עם הכפייה ומדי ה SS , לחון את אלאור אזריה המרצה עונש מאסר של 18 חודשים לאחר שהורשע בהריגה. כל קול קובע, כל חתימה משפיעה, כמו קולו הצנוע והנחבא אל הכלים של אותו אזרח. לרגע אתה תמה למה לחתום על עצומות אם אפשר בתוך שבועיים של חקיקה מזורזת להפקיע את סמכות החנינה מהנשיא ולהעביר אותה לידי ועדת הפנים או לוועדת חוקה של הכנסת, בהנמקות משכנעות שחברי הכנסת מייצגים את העם בעוד שהנשיא נבחר על ידי חברי הכנסת, מה שמעלה שאלה רצינית של מקור סמכותו וכושר שיפוטו. בינתיים זה לא קורה, כעת עוסקים בטיפול בעשבים שוטים אחרים, ולכן בינתיים האזרח נתניהו מצרף את חתימתו הצנועה, במין הכנעה מעושה לנשיא שיושב בינתיים על משבצת האור לגויים וליהדות ארצות הברית השנואה. בצעד הקטן של החתימה על העצומה מחזק בנימין נתניהו את התחושה שמשותפת לאזרחים רבים, שהשלטון בארץ הוא שלטון זר, שאריות של המנדט הבריטי המשוקץ, תערובת של בית משפט עליון שצריך לפרק מזמן, תקשורת שמחפשת רק את השלילי ורמטכ"ל שפשוט לא מוכן להקשיב. כשראש הממשלה חותם על עצומות הוא משמר את התחושה ששם למעלה יושב איזה גורם מסתורי, שלטון זר, ובנימין נתניהו הוא לא ראש הממשלה כבר עשר שנים. לכן אימרו מעתה: ההצבעה עבורו בבחירות הקרובות תהיה הצבעת מחאה, נגד בית המשפט, הפרקליטות, העשירים, יפי הנפש, הערבים, הצבועים והמתחסדים, הכופרים, האשכנזים העיתונות ויהדות ארצות הברית. שימור הכעס ותחושת התסכול גם אחרי 40 שנה בשלטון הם הבסיס להבטחת ההצבעה הזאת. אגב – הנשיא הודיע בתגובה כי על פי הנוהל רק האיש שפשע יכול לפנות בבקשת חנינה. אתם מבינים עכשיו למה ישנו את החוק? ולמה הכעס לא דועך?

שבת שלום.