הצעה לא מקורית או – עוד סיבה למלחמה קטנה.
לפני כמה שבועות ביקרתי (לראשונה) בוינה, בירת אוסטריה, מזג האוויר היה צונן ובהיר, והצעידה בעיר היתה ממריצה ומשובבת נפש. למען האמת ההרגשה שם היא כמו ללכת בסט של "המופע של טרומן", התפאורה מושלמת, אתה רק לא יודע איפה המצלמות.
תוך כדי הצעידה – הפתעה: הרמזורים במעברי החצייה במרכז העיר שונים מכל מה שראיתי אי פעם: לא אדם אחד בתמונה אלא שניים, ולא סתם שניים אלא כל הקשת הלהט"בית עם לב קטן של אהבה בין בני ובנות הזוג. שני גברים, שתי נשים, גבר ואישה, עומדות והולכים.
בדיקה קצרה העלתה שהשינוי הזה נעשה ערב האירוויזיון שאותו אירחה וינה בשנת 2015. וינה זכתה באירוח אחרי שזמרת הדראג קונצ'יטה ווסט זכתה שנה קודם בתחרות, והשינוי ברמזורים נועד לעודד את הליברליות והפתיחות כפי שייצגה אותה זמרת. האירוויזיון נגמר אבל הרמזורים נשארו, והם ממשיכים לקרוץ מכל פינה במרכז העיר. היה ניסיון להעביר את המסר גם לערים אחרות, אבל וינה ליברלית הרבה יותר מאוסטריה כולה שמתנגדת לשינוי, וכך מרכז וינה הוא דוגמא ייחודית לפיתוח שפת הסימנים למחוזות נוספים.
ולא הייתי מספר את כל זה אלמלא ביליתי בתל אביב ביומיים האחרונים, ומכל פינה אפשר לחוש כיצד העיר מתמרקת לקראת החגיגות ההמוניות של האירוויזיון 2019, והנה לך רעיון, מר חולדאי, גם לשנות וגם לעשות קצת בלגאן. לך על זה רוני, לפני שסמוטריץ' יתעורר.