מפעם לפעם, הרף עולה: אם בסדרות טלוויזיה היסטוריות סיפרו שראש ממשלה מגמגם הביא לנו את הניצחון הכי גדול שלנו, הרי שהיום הדרישות מראש הממשלה מתאימות רק  לסדרת הישרדות בינלאומית: הגיבור צריך לדבר אנגלית כשפת אם (כי אנחנו עם הפנים לייצוא), להיות מבוגר מספיק אך לא זקן, קול בריטון נעים ויכולת לשקר מול המצלמה מבלי למצמץ, רקע צבאי עם הילה, שימוש בעזרים, שידורים חיים וחוצפה. שנים כבר עושים כאן  אודישינים ורק אחד נמצא: זה שהוביל את ההופעה הטלוויזיונית בשידור חי באמצע השבוע – ראש הממשלה בנימין נתניהו. הים ראה ונס, הירדן, או מה שנשאר ממנו, סב לאחור.

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם בסדרות שכאלה – הבעיה היא לא הפרק הראשון אלא הפרק השני, בעיקר כשבפרק הראשון הגיבור כבר גילה פצצת אטום במרתף של השכנים השנואים, גנב להם את המפתחות ובלילות הפציץ להם את הגינה ועושה בה שמות. מה עושים בפרק הבא? במלוא הצניעות אני רוצה להציע כאן סינופסיס קצר לפרק שחייב לקרות מתישהו, שהרי את ההצגה הזאת אי אפשר להפסיק. וככה זה הולך: ערב לוהט בסוף חודש מאי. אווירה של בחירות באוויר. בלילה הקודם שוב היתה התקפה של נוער הגבעות על שני מסגדים בכפרים ליד רמאללה. שני הרוגים. זה המקרה הארבעים בחודש האחרון שלא פוענח. כל היום רצות שמועות על מה שקרה בלילה בהתנחלות יצהר, אבל בגלל נפילת רשת הטלפונים בכל המרחב התמונות לא מגיעות לווטסאפ שממילא משותק בתקלה עולמית. בחמש וחצי מודיעה הלשכה על הופעה של ראש הממשלה, על הבמה מסך שחור ומיקרופון. בשמונה ועשרה הוא נכנס באיחור אלגנטי, לוקח את המיקרופון ואומר: הלילה פירקנו סופית את המחתרת. גיבורי השב"כ הצליחו לחדור למרתפים הסודיים של אמצעי הלחימה ולהביא אותם לכאן. בשלב זה הוא משליך את הווילון בתנועה של מטאדור משועשע, ומול המצלמות מתגלים מאות מציתים של אחד בחמישה שקלים, שני ארגזים ובהם בקבוקי מולוטוב, עשרים מכשירי טלפון חד פעמיים ושישים כובעי גרב, חלקם חדשים לגמרי. הוא מספר כי בחדרי המעצר יושבים עכשיו מבצעי הפשעים האחרונים, ובמבט חודר מתבונן בעדשות המצלמה ואומר: ישראל הצליחה להציל את עצמה מגל של אלימות וממחתרת שלא רק שלא הכירה במדינה היא אף איימה להרוס אותה מבפנים. בשמאל יעקמו את האף ויאמרו שזה לא מספיק, ואפילו יאיר לפיד יאמר שכך לא נוהגים באחים.  בדיוק בשביל זה זאת סידרה, יאמר אברמוביץ' ויחייך כחתול מרוצה: מה שראיתם היום זאת אשליה: שב"כ זה לא ה'מוסד', ואיראן זה משחק ילדים מול הבעיה הקשה באמת של ההשתוללות של תג מחיר. והוא יסיים: תמיד יש את הפרק הבא.

שבת שלום.

‏יום שישי 4 מאי 2018