מפעם לפעם אני חושב על גורלם העגום של אנשי הצבא הבכירים. נכון, משלמים להם מצוין בחיי היום יום וגם בפנסיה, יש להם תוספות סיכון ומענקי שחרור נאים, אבל מלבד הנכונות למות כשצריך או לא צריך, הם נדרשים גם להיות שעירים לעזאזל של המערכת הפוליטית, לספוג ולסתום את הפה. יש בהם אנשים טובים, שהרגילו עצמם לשאת באחריות לכל הכישלונות, אך להניח את זרי הדפנה על ראש הפוליטיקאים אחרי הניצחונות. בהסכם הלא כתוב בינם לבין האחראים נאמר שהם יהיו השעירים לעזאזל של כל גחמה פוליטית, חיילים אמתיים חשוקי שפתיים, על לוח שח של שחקני דמקה.
זה לא התחיל היום: אחרי מלחמת יום הכיפורים הם נדרשו לשלם את המחיר על החזון המטורף שבו ישראל סוגרת את תעלת סואץ לנצח. הבלוף הזה עבד לזמן קצר בלבד, וההתפכחות ממנו עברה דרך אלפי הרוגים ופצועים, אבל האחריות נעצרה אצלם. שנים אמרו להם להיאחז בדרום לבנון ולהיהרג שם למען הבית אז הם נהרגו שם למען הבית וגם לימדו את החיילים הצעירים את המשוואה הפשוטה הזאת. עד שבא פוליטיקאי אחר ואמר להם שעכשיו יוצאים כי רק כך נוכל להגן על הבית – והם יצאו. שש שנים אחר כך אמרו להם להסתער שוב על לבנון במבצע בזק שהסתבך, שאחריו שלחו את הרמטכ"ל הביתה כי האחריות נעצרת בצבא. אמרו להם לבנות מטוס ישראלי הכי טוב והכי ממזרי, אז הם בנו את ה'לביא', ובדיוק כשהם גמרו אמרו להם לפרק. אז כמו טירונים שמעבירים גבעת חול מצד אחד של המחנה לצד השני – הם פירקו. וכך הלאה. עם השנים הם הפנימו את מעמדם עד שידעו מעצמם לשכלל את האינפורמציה כך שתסייע ליד המשתעשעת בהם, כמו האירוע הנוכחי שמתחולל בחזית שכולה בוץ טובעני והיא גיוס הדמה של החרדים. לא אמרו להם במפורש שגורל הקואליציה והגוש תלוי בגידול קבוע של מספר המתגייסים החרדים. לא. הם כבר הבינו את זה מעצמם. הם הצטיינו, והוסיפו מספרים שחיממו את הלב לסתם ישראלים תמימים, לתקשורת ובעיקר לפוליטיקאים שגידלו את הבלוף. עד שכרמלה תפסה אותם על חם, אותם ואת כל המערכת הפוליטית שמאחוריהם, אבל כרגיל, רק הם ישלמו.
כל בר דעת מבין שמצג השווא גדול ורחב הרבה יותר: כמו שהסתירו את הגירעון העצום בתקציב, את הדרך שבה ממנים כאן שופטים, את הסיפוח שהיה ואיננו, כך גם הגדילו את מספר החרדים המתגייסים. ושראש אכ"א ישלם בראשו, זה תפקידו. חיילים טובים מביאים תוצאות כשהם מתבקשים.
שבת שלום.
