תוכנית החלוקה

מפעם לפעם זה קורה: מכת ברק פתאומית, שלג שאף אחד לא יודע מה עומקו, נחל שהופך לנהר ובולע את המשאית התורנית כי זה חורף, ותמיד יש משאית אחת שמנסה, הכניסה לאילת, ים המלח, מי חשב שכך יהיה.

 

ויש את החשמל: פתאום, בשתיים נפסק זרם החשמל. זה לא היה קצר, זה לא שמישהו  הפעיל עוד מזגן או לחץ על הקומקום המקולקל. זה בא מלמעלה. הממונה על רשת החשמל ראה שאו טוט טוט הפיוז של המדינה יעוף ואיתו כל מי שלא דאג לביטחון אספקתי. קראתי שיש דבר כזה, והוא נאלץ להוריד את השאלטר.

 

וכפי שקורה תמיד בשעת מחסור, כשבני אדם צריכים לחלק את המעט שאינו מאכיל את המרובה (הטעות לא במקור. פשוט מתאים כאן) בתוך שנייה אתה קופץ לימי התורים, לימים שבהם ההכרעה היתה יום יומית וקשה: לתת לכל אחד חצי לחם או להחליט לחלק לחם שלם ושהשאר יחכו. או דירה. או חצי דונם לפיתוח. או מקום באוטובוס. משום שכשאין מישהו צריך להחליט למי יהיה. ומי יחליט?

 

זה המקום שבו תמיד נכנסים הפוליטיקאים. זאת ההזדמנות לחזק את הקואליציה, להבטיח את השלטון, להתנקם, להציק, לחוש לרגע כמו אלהים. לחפות על הפשלה הגדולה במעשה גבורה לכאורה, ברגישות מיוחצנת להפליא. וכך הוא עמד מול השעונים בחדר מלא המפסקים האמיתיים שבלחיצה קטנה עליהם אפשר להחשיך את כל הארץ ובידו הרשימה. יום שישי אחר הצהרים. הטמפרטורה בחוץ 42 מעלות. קודם כל אפשר להוריד את המפסק על הכפרים והערים הערביות. אצלנו זה ערב שבת וצריך להספיק להתקלח לפני שהולכים לבית הכנסת או לארוחת השבת אז ערבים החוצה. איפה יש מפסקים של ערבים? הנה. כבר רואים את ההקלה. מיפו ועד קלנסואאה, מרמלה ועד סכנין. איפה עוד? תל אביב. נכון – יש בה הרבה בתי מלון. מעליות.  אבל בכל אופן הם יכולים להדליק נרות והם לא בקואליציה. להיזהר – לא לגלוש מגבולות רמת גן.

 

מה יהיה עם האנשים הדתיים שגרים ביפו? בהרצליה? בתל אביב? בבאר שבע? להם אין פלטת שבת ודוד למים חמים? נכון, אבל הם היו צריכים לחשוב על זה קודם. לעבור לאלעד או למודיעין עילית. החלוקה לשבטים מסומנת בגבולות ובקווי חשמל מיוחדים. אחרי התקדים מלא הרגישות של השבוע שעבר בכל המקומות האלה הולך להיות חשמל כשר, זה שעד לפני שנה חשבנו שמדובר בתעלול של אנשים שלוקחים הכל עד לקצה. שבעים וחמש שנה לא היה כאן חשמל כשר ואף אחד לא האמין שזה אפשרי, החל מהשבוע שעבר זאת עובדה: אפשר לחלק את החשמל לפרוסות, כמו את החינוך, התחבורה, העדות והשבטים. העיקר שזה יהיה מתוך הבנה ורגישות.