מפעם לפעם המציאות מספקת לנו הצצה בתשובות של העתיד. זה קורה אפילו באוגוסט שמרגיש כמו סחבה לוהטת על הפנים. הרשימה ידועה: מלחמה, צבא העם, האם יישארו רופאים כדי לטפל בנו בסוף הדרך, ושאלת השאלות – מה יקרה אם בית המשפט העליון יפסול את הכרעת הכנסת בעניין הסבירות. מה יהיה אז? משבר שלא היה כמוהו? אפילו ראש הממשלה לא יודע. הוא מקווה. כך הוא אומר. באנגלית. יותר נוח.

בואו נגיד מיד – משבר לא יהיה. כלומר כולם יגידו שזה משבר איום ונורא אבל זאת תהיה שיגרה, כמו עכשיו. בית המשפט יחליט אבל הממשלה תעשה מה שבראש שלה. כלומר מה שבראש של ראש הממשלה. הנה דוגמא מהשבוע: ביום שני האחרון נערכה בישוב הלא חוקי "רמת ארבל" המשקיף אל הכינרת מסיבה רבת משתתפים שחגגו שנה להתנחלות. זה אמנם בתוך הקו הירוק אבל לצורך העניין זאת התנחלות. ארבעה שרים וארבעה עשר חברי כנסת חגגו שם, עוצו עצה ותופר החלטת הזדון של הממשלה שהם חברים בה ושל החוק שהם חייבים בשמירתו. בדיוק כפי שזה קורה בחומש, באביתר ובעשרת המאחזים שקמו בשטחים. התרגיל הגיע משם: אתה משתלט על אדמה לא לך, אוכל קש שנה שנתיים ואז המדינה משלימה את כל השאר. זאת חומה ומגדל סטייל 2023 שבמרכזו המאבק של הממשלה כנגד המדינה. נשמע מופרח? ולתקוף את אנשי הצבא במילואים נשמע דבר אמיתי? ואת כל אלה שמחזיקים כאן את הכלכלה והצמיחה?

כל מה שמריח מסדר, מדרך ארץ, משמירת החוק, ממתינות, מאחריות הוא מזמן היסטוריה: לפני שלוש שנים בית המשפט העליון הורה ליולי אדלשטיין לבחור יושב ראש כנסת לאלתר. יולי שלח את בית המשפט העליון לעזאזל ואמר שזה ממשבר חוקתי איום ונורא. היו עשרות מקרים שבית המשפט הורה להרוס מבנים שנבנו שלא כחוק והם עומדים על תילם עד היום. בית המשפט אפילו הורה לראש הממשלה לא לעסוק בענייני הרפורמה המשפטית. אז הוא הורה. וזה בדיוק מה שיקרה בעוד חודש: היה ובית המשפט יאשר את עניין הסבירות השלטון ימשיך בדהרתו להשלמת ההפיכה המשפטית. היה וההחלטה תיפסל הממשלה תמשיך לעשות מה בראש שלה ושימות העולם. הכאוס יתגבר וכאוס זה טוב, כי רק מנהיג עם בריטון עמוק ואנגלית שאנחנו כבר רגילים אליה יוכל להוציא אותנו מהבור שבמו ידיו הוא חפר. העיקר שיהיה שקט, ושקט יהיה כשהתהליך יושלם, עכשיו אנחנו פשוט באמצע הדרך. מי שרומס את החוק פעם אחת יעשה זאת שוב ושוב ושוב. בין אם מדובר בשקרן בן שקרן או במנאץ עצמו שיושב על קופת המדינה. אין סיבה להיות במתח – אתם כבר יודעים את התוצאה. אפשר ללכת לים בשקט. לקרוא ספר, לצאת לסרט. למה להתרגז סתם?

צילום: אלכס קולומויסקי ידיעות אחרונות.