מפעם לפעם אני חייב לומר משהו על הבחירות האלה. למה אני מוכרח? אולי כי אני זקן. אנשים רציניים ומלאי חיים לא מדברים על זה. פה ושם עוברת מכונית עם שלטי ליכוד גדולים, ועל הגשרים מנהלים אנשים בומרים כלומר קשישים מעל גיל הפנסיה מאבק נואש על הדגל ועל הזיכרונות שלהם. לא יותר. וכשאתה מביט מבעד לחלון המכונית שתקועה בפקק באיילון אתה בטוח שהבחירה הפעם היא בין בר רפאלי לאיתמר בן גביר. ואף אחד לא זז ממקומו או מדעתו.

שקט.

למה? אולי מפני שמה שיושב בתת ההכרה של כל אחד זה אלפיים וארבע מאות טילי שאהד  איראנים שצוללים בזמנם החופשי על תחנות הכוח, מצבורי הדלק ובתי המגורים באוקראינה. לא טנקים. לא חיילים מסתערים, רק הרס וטרור מהשמיים, בזיל הזול, בחסות מעצמה. מתי כל זה קרה? אתה שואל את עצמך, מתי אלפיים וארבע מאות טילים הגיעו לרוסיה? כמה עוד כאלה מסתתרים במערות באיראן כדי לטוס גם לכאן? איך קרה שאיראן ממשיכה לפתח את נשק יום הדין וחוברת למעצמה שמפציצה ערים ורוצחת אזרחים בלי חשבון? מה לא עשינו נכון? ומה יהיה איתנו? יש תשובה רצינית אחת לעניין הזה חוץ מהרעיון לפטר את הרמטכ"ל?

ובתת ההכרה נמצאת גם התמונה של מתנחלים שתוקפים את הצבא במלחמה המתמשכת בינם לבין הצבא מי הוא הריבון בשטחים. המלחמה הזאת נמצאת ערב הכרעה – את הפקודות לעשרות הגדודים ששומרים עליהם ייתנו המתנחלים, הם ישתפו אותם בפעולות נגד התושבים המקומיים, בנישול, עקירה וסתם ירי בבתיהם של האנשים. תסתכלו על התמונות של תקיפת מג"ד הצנחנים בשטח. זה מטריד הרבה יותר מהתמונה של מתנחלים מכים במקלות ואבנים אישה בת שבעים שבאה למסיק זיתים למרות שזאת בדיוק אותה תמונה, וכמו התמונות שלא ראינו שבהן סתם ירו בעובר אורח או התיתו בית. האויב הוא אותו אויב. אז מה תעשו? מישהו נתן תשובה שהוא יכול לעמוד מאחוריה?

שקט.

אני יודע – כולם אומרים שבסוף רוח האדם החופשית מנצחת הנה – תראו איך הנשים האיראניות מוכנות למות למען החופש, איך מתנגדי המשטר הרוסי לא מפחדים להיעצר. המשטרים הטוטליטריים סופם שייפלו ורוח החופש תנצח. איך בדיוק? מה מכל הדברים שמוצעים לנו יוכל להוביל את המאבקים והמלחמות שמאיימים עלינו? להחליף את הרמטכ"ל ברגע שהשלטון יתחלף? לסגור את מערכת המשפט? לבטל את לימודי הליבה? להצביע לבר רפאלי? תגידו מה?

ואין תשובה.

שבת שלום.