לא לשכוח את החלומותמפעם לפעם אני חושב על היעלמותו הפתאומית של הזיכרון. בתחילה חשבתי שזה עניין של גיל, איך אני לא זוכר את שמו של האדם שפגשתי אמש? או את שמו של שחקן הקולנוע הזה, האירי, נו – זה ששיחק בסרט המדהים, נו – זה עם פו הדב, שילדים וגם גדולים אוהבים, נו –
זאת מחלה של זקנים, חשבתי. איך קוראים לו?!
זה משגע אותי.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם כשאני בטוח שרק אני יכול להיות מצונן בצורה כזאת, או לאהוב חומוס בלי הכרה, ולשכוח כאילו המוח שלי מחוק לגמרי, אני מגלה שרוב האנשים שמסביבי סובלים מאותה תסמונת. במבט רחב יותר אני מגלה שזה בכלל עניין לאומי. אני רק בורג קטן בסיפור.
מישהו זוכר שהיתה פעם קורונה? כן?! היו שם יותר מששת אלפים שמתו, המשפחות בוודאי זוכרות ואלה שהחלימו, אבל מי זוכר? היה משהו בטלוויזיה על סגר, אתם זוכרים סגר? זה היה רק בערים מעורבות או לכולם? ממש לכולם?! או למשל שהיו ארבע מערכות בחירות בשנתיים האחרונות. מישהו זוכר למה? ומי בדיוק נבחר בבחירות השניות? והאם אי פעם היה ראש ממשלה אחר מלבד נתניהו? והאוזר, זה בן אדם אמיתי או דמות מסרט אימה? מספרים שהוא ערק ממפלגתו בגלל הערבים, אלה שנתניהו דווקא אוהב, וככה לא יצאנו יותר ממסלול הבחירות הזה. היה משהו גם עם זאת, נו, מבית שאן, לא זוכר את השם שלה, גם היא עברה, והבטיחו לה משהו, זה לנצח?
אתמול מישהו זרק את השם מירון, אני זוכר המונים שהצטופפו שם, כמו גלים של לבה שחורה, השבוע החליטו שכל משפחה שמת אצלה מישהו בהר מירון תקבל מהמדינה 100,000 שקל לכל מת. למה הם מתו? הממשלה אחראית? ואולי אלה שבנו גם ישלמו? לא יותר הגיוני?
ומה שקרה כאן בשבוע שעבר. אמרו שהיה עוד מבצע בעזה. במו עיני ראיתי את ראש הממשלה ואת הרמטכ"ל ואת גנץ. זה נכון שגנץ תמיד היה שם? הם אמרו שהרסנו להם את החיים. פירקנו אותם. למה כל זה התחיל? לא זוכרים. וכל יום יש דיווח על איזה משפט מטומטם שבו מעיד איש שהיה בסך הכל עורך חדשות בוואללה, איש די מושחת. בגלל זה נדונו לארבע מערכות בחירות? או חמש? מישהו זוכר עוד סיבה? יכול להיות שיש גם סיפור של שוחד והקלטות, שלושה כתבי אישום?
מי זוכר.
ואני חושב גם על הילדה הזאת שראיתי אמש בטלוויזיה שחטפה כדור בגב משוטר מנוול בשיח ג'ראח. היא לא תשכח. המשפחה שלה לא תשכח. רק אנחנו שוכחים. מתי כל זה קרה? ומי אחראי לכל זה? ואולי זה בכלל לא קרה?
בדיוק הרגע נזכרתי מה שמו של הסרט הזה שכל השבוע מנקר לי בראש!! שמו 'כריסטופר רובין', עם השחקן הנהדר ההוא, איאן מקגרגור. בום!! איך פתאום נזכרתי בזה?!
נפלאות דרכי הזיכרון.
בתמונה: לא לתת לחלומות למות. תמונה מהסרט 'כריסטופר רובין' של חברת דיסני.
