נכון שזה היה שבוע שאי אפשר להגזים בחשיבותו?  יש שבועות כאלה שאי אפשר להגזים בחשיבותם, ובכל אופן כולם מגזימים: מגזימים בחיבוקים, בנשיקות, במספר האורחים באולפן, בלקחים ההיסטוריים, בברברת, בטיוח, בהסתה בייאוש ובתקווה.

אי אפשר להגזים? ועוד איך אפשר.

וכשאי אפשר עוד להגזים, אני רוצה להביא בפניכם סיפור קטן מהשבוע, שאני לא מצליח להגזים בחשיבותו. הוא חשוב לילדיי, לנכדיי, לסבתות ולסבים וגם לכם.

הסיפור מתחיל בטיול השנתי שאליו יצא נכדנו בן האחת עשרה וחצי עם בני ובנות כיתה ו' בבית הספר כלנא יחד – בית הספר הדו לשוני שביפו. דו לשוני פירושו שלומדים בו בשתי שפות – עברית וערבית, והתלמידים הם יהודים וערבים המתגוררים ביפו. בנפשם ובגופם הם נושאים את תקוותם התמימה והנואשת של הוריהם לקיום משותף והוגן ביפו ובמדינת ישראל כולה. השבועות האחרונים היו קשים מאד לכל התלמידים שנחשפו לאלימות קשה בפתח בתיהם, לזעקות שנאה שבקעו מן החלונות, לפיצוצים של רימוני ההלם, ושריפת המכוניות בפינות הרחוב. הטיול השנתי בא גם אחרי שנה של בדידות מול המחשב, שנה שבה התלמידים כמעט ולא נפגשו, והטיול בטבע נועד לאפשר להם להתאחד שוב ולפרוק מעט ממה שחוו בשבועות האחרונים.

 

האוטובוס לקח אותם צפונה, הם ירדו בנחל נשר מהכרמל מזרחה, מסלול מוכר ומסומן שבו יש כמה נקודות מנוחה, ובאחת מהן ישבה הכיתה הדו לשונית ונחה, עד שקבוצה אחרת של תלמידים, מבית ספר דתי בירושלים, שהיתה בטיול בוואדי, חלפה על פניהם. כשהתלמידים מירושלים הבינו שיש שם תלמידים ערבים הם התחילו  לצעוק במקהלה את השיר העממי– מוות לערבים! מוות לערבים! המורים של התלמידים מירושלים, אגב,  עמדו מן הצד והתבוננו במחזה מבלי לנקוף אצבע.

 

הנכד שלי, בתבונתו, אחז בחברו הטוב, שכן ערבי מיפו, ומנע ממנו להסתער על הילדים המקללים שממול. בינתיים המורה המחנכת, אישה ערבייה גם היא מיפו, אספה את התלמידים, וליוותה אותם לאוטובוס. בשעות הערב מנהלת בית הספר כלנא-יחד הגישה תלונה רשמית למשרד החינוך כנגד מורי בית הספר הדתי לבנים מירושלים.

 

אני מניח שמתישהו מישהו יגיב, אבל בסוף השבוע הזה השאלות הן אחרות: מה יהיה עתידם של הילדים כאן, מי ירפא את האדמה החרוכה שהגחלים שמשאירה לנו הממשלה היוצאת ממשיכות לבעור תחתיה. ואני תוהה גם מה יעשו גיבורי השבוע – הנשיא הבא וראש שממשלה הבא וזה החלופי הבא, וזאת מהועדה למינוי שופטים כדי למנוע את הלינצ'ים של הסיבוב הבא.

 

בתמונה: הכניסה לבית הספר ברחוב שבטי ישראל ביפו. צילום: מוטי מילרוד, לעיתון הארץ.