כמה מלים על אמריקה

בעקבות השבוע הזוועתי שהולך ומסתיים, האמריקנים מקבלים את ראש ממשל ישראל בדיוק כפי שהם רצו לראות אותו: מבושל בדיוק בטמפרטורה ועוד קצת כי החשבונות על הנאומים בקונגרס והביזוי של ביידן לאורך כל הדרך השאירו כתמים שלא יורדים. הם קיבלו ראש ממשלה מפורק נפשית וציבורית. הם קיבלו את מדינת ישראל מוכה, אחת שכמעט הורדה על ברכיה על ידי חבורת מתאבדים חולי נפש. הם הגיעו עם נושאות מטוסים ורכבת אווירית של כל מה שצריך כדי שחלילה לא תיפתח עוד חזית בצפון (למגינת ליבם לפעמים של כמה פרשנים) ועם נאומים מרגשים שנמתחו בין קישינב, אושוויץ, ומסיבות שלום בפארק רעים.
הם באו כדי לסגור כמה עניינים בוערים.
לא צריך להתבלבל: כל הטוב הזה לא מגיע לישראל בחינם. האמריקנים, הסעודים, הירדנים המצרים ושאר הכוחות השפויים באזור רוצים להגיע להסכם סביב התוכנית הסעודית. כפי שמצטייר התוכנית הסעודית היא הפתרון ארוך הטווח גם לעזה. נאמר שהחמאס יימחק – מי ידאג אז למאות אלפי הפליטים המוכים והשבורים? מי ישקם את עזה המפורקת? מי שארצות הברית בחרה למשימה הזאת היא הרשות הפלסטינית שתקבל מדינה פלסטינית כלשהי שכוללת את עזה והגדה המערבית ברובה. הם חושבים שלישראל לא תהיה ברירה.
באחד מרגעי השפל הנוראים בהיסטוריה שלה, מדינת ישראל עמדה השבוע והריעה לנשיא ארצות הברית ודמעות בעיניה. לא בטוח שכל המריעים מקווים שהיא לא באה רק כדי להציל את ישראל מאויביה אלא גם להציל אותה מעצמה. האמריקנים יודעים את מה שרבים מאיתנו ידעו כל הזמן אבל היה לנו נוח להתעלם: בראשה של מדינת ישראל עמד בדור האחרון ברני מיידוף פוליטי. הפונזי הישראלי היה מבוסס על מכירת אשליה מתמשכת של הצלחה מסחררת וזה כנגד כל הסטטיסטיקות והסיכויים. למשקיעים הובטחו תשואות בלתי נגמרות – כלכליות, טכנולוגיות, מדיניות וצבאיות וזה כשבליבת העסק היתה מציאות עגומה של שחיתות גוברת, הרס השירות הציבורי, שליטה בלתי נגמרת בעם הפלסטיני והדיכוי הכוחני של מאווייו. הליכה פקוחת עיניים לעבר מדינה דו לאומית שלא יכולה להישאר דמוקרטית היתה השלב האחרון שבו חלק מהמשקיעים התחילו להתעורר אבל באיחור גדול מאד.
כשאומרים שכולנו אשמים זה מוצדק: קנינו בשקיקה את הרעיון שאפשר לחיות עם זה ובדרך לקנות עוד דירה להשקעה, לנסוע לקלסיקו, לסיישל, לאופרה בברלין, או לבדוק מה מצב הלבה באיסלנד. מדד האושר היה הגבוה בעולם. שער השקל כה נמוך שזה היה פשוט פשע לא לקפוץ לאיסטנבול ליומיים לנוח בסוויטה כדי לחזור ביום ראשון להשקיע בסטרט-אפ ולהיות בטוח שיהיה לך אקזיט תוך שנה. אז הילדים יתגייסו להיות חיל מצב בחווארה, לא נורא, הרי הביטחון כולו מופקד בידי אפליקציה שרק ב 8200 יודעים לייצר, תצפיתניות, ומכונות ירייה שיורות באוטומט והגבול בטוח, כך שהכל נפלא.
תשאלו את משקיעיו של ברני מיידוף: זו דרכה של בועה שהיא מתנפחת ומתנפחת, ושניה לפני התפוצצותה היא ממשיכה להתנפח עד שכל מה שצריך הוא ראש זעיר של סיכה – לא יותר גדול מראש הנחש החמאסי, כדי שהיא תהיה כלא הייתה.
מיידוף קיבל 150 שנה בבית הסוהר בגין נזקי ממון ענקיים. איך משקללים את נזקי המיידוף הישראלי?
התמונות: נתניהו – צילם שלום בר טל, ומיידוף מתוך העיתון וניטי פייר ללא קרדיט.