יום התירוץ הכללי

מפעם לפעם כשאפשר, וגם צריך, לצאת בצהלולי שמחה, רק כדי לפרוק את המתח, ולצרוח כמו אחרי גול שהובקע, הם משתתקים. זה עוד לא סופי. נכון, אימת האיש הוסרה, הם כבר לא לבד, הם חלק מהרוב שרוצה לחזור לערכי היסוד של אמת ודמוקרטיה, עם קצת יותר חמלה והרבה פחות יהירות ושקרים, אבל היד מהססת מלפתוח את החלון ולצעוק בזעקה גדולה – הוּ-הא מה קרה? דונאלד טראמפ אכל אותה. הוּ-הא מה קרה. אנשים מהוגנים לא נוהגים כך, הרי בדיוק בגלל זה הם נלחמו בטראמפ בשיניים ובציפורניים, כדי להשתיק את הציוצים, את ההסתה הבלתי פוסקת, וגם את הרעיון שגברים אמתיים לא מגנים על עצמם במסכות, אלא עומדים שזופי פנים מול גשם הווירוסים ובמו ידיהם הורגים אותם, כי זה מה שעושים גברים אמתיים. ומחופי תל אביב אנחנו מסתכלים מערבה בתערובת של חשש וקינאה, מה זאת אומרת אכל אותה? זה לא הגיוני. הוא אכל אותה? אהובנו? האם זה אומר ש – ?

אל דאגה. זה לא קורה אצלנו. שם הבחירות מתקיימות אחת לארבע שנים בול על היום, וכל כהונה מוגבלת לשמונה שנים אלא אם כן העיפו אותך באמצע. שם כל מי שהצטרף לממסד עם הניצחון יודע שהוא יעזוב בעתיד שנראה היטב לעין, ואין זמן להתרווח בכיסא אלא רק לעבוד קשה, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

ומיד מתחיל הדיון אם זה טוב לישראל או רע לישראל ואיש לא שואל אם זה בכלל יכול לקרות בישראל, משום שהתשובה ברורה כבר לדור שלם. בדיוק השבוע ציינו חצי יובל לתירוץ הנצחי למה אצלנו זה לא יקרה, והתירוץ הוא – כי רצחו את רבין. חברי כנסת מהימין, וציבור לא קטן שסוחב רגשות אשם על העניין מתקומם נגד ההנצחה והעיסוק שלא נגמר, וזה מבלי להבין שדווקא היום הזה מבטיח את שלטונם לעד: יום הזיכרון ליצחק רבין היה ליום התירוץ הכללי, למה כאן לעולם לא יחול שינוי. אין מה לעשות, הם אומרים במשיכת כתף, הרי רצחו את רבין. זה התירוץ להיעלמותה בחרפה של מפלגת העבודה, בוז'י הרצוג, עמיר פרץ, אבי גבאי, הועידה, המרכז, אין מה לעשות, רצחו את רבין. זה התירוץ המושלם להיעדרה של דרך אלטרנטיבית, ולכל נסיונות הסרק להכריע את הצד השני שהוא תנועה תוססת, בקומבינציה של שני גנרלים, כמה חבר'ה טובים והנדל והאוזר גם. מה שנותר זה שירים בכיכר, להודיע שוב ושוב בתדהמה, ולא להודות שגם אחרי עשרים וחמש שנה לא קם אף מנהיג שיכול להביט בעיני האומה ולומר שהוא יאחד ושיאמינו לו, להיות נץ בטחוני ולרדוף שלום, להשקיע בכולם באופן שווה ולעשות את זה בחיוך נבוך בין סיגריה לסיגריה. מה לעשות? רצחו את רבין.

ולכן גם לא יהיה הו-הא מה קרה, ועוד שנה ועוד שנה.

שבת שלום.

‏יום שישי 6 בנובמבר 2020