מפעם לפעם, ובעיקר כשהפוליטיקה בטירופה משתלטת על חיינו, כשהכל צורח באוזניים ומעוור את העיניים, אני מרגיש שהשיגעון אוחז גם בי. כל הבהוב וציוץ, כל משפט לא מחייב של איזה ספי עובדיה משנה לי את מצב הרוח, כל פיפס בטוויטר או בעיתון מעלים אצלי את הדופק, ואני מרגיש איך החיים מתקצרים במהירות וללא תוחלת.
וכפי שאני עושה יותר מאשר מפעם לפעם כשאני מאבד שליטה במצב, אני יוצא להליכה ארוכה בהרי ירושלים כדי להתענג על ימי האביב הראשונים, לתת מנוחה לנפש ולגוף, להאזין רק לזמזום הדבורים, לדרוך בשלולית אחרונה, ללגום מי מעיין צלול, ולנמנם בשמש הנעימה. בלי שום רמז לפוליטיקה. בדרך לשם המראה הראשון שתופס את עיניי הוא האגם הגדול שנקווה מאחורי הסכר הישן שלמרגלות עין כרם, ומיד אני חושב איזו שנת ברכה נהדרת זאת היתה, רק קואליציה אופטימית כמו שיש לנו מגובה בתפילה המונית של הגוש החוסם, יכולה להביא לנו שפע שכזה, רק ביבי.
שמי התכלת משתקפים במים, והאופק הכחול מנוקד בפיסות ענן תמימות מה שמשכנע אותי שהעתיד הוא כחול לבן, גבוה וצלול. רק גנץ. הטרסות גדושות ברקפות סגולות, דווקא סגול שהוא הצבע של 'כולנו' ואני לא בטוח אם הם יעברו את אחוז החסימה מול הכלניות האדומות והצבעונים של מפלגת העבודה, דווקא הממזרים האלה התלבשו על העניין העדתי, ואז מעבר לגבעה הגיח עדר עיזים שלעס בנחת את העלים הירוקים והטריים, ומיד חשבתי איך, איך הפייגלין הזה נהיה איש שמייצג את חובבי הקנאביס, בבית המקדש שיקים במהרה בימיו, יעשנו גראס בכיף, ואז נתקלתי ברועה רוסי שישב מתחת לעץ ואמר לי – זה טוב שאתה הולך ככה לבד בהרים, רק אתה ואלוהים, תקשיב לטבע, ואני חשבתי הנה, ליברמן, אם אתה שומע את זה כנראה שלא תעבור את אחוז החסימה.
הלכתי במרץ בעלייה הגדולה אלא שאחרי כמה דקות אמרתי לעצמי עזוב את מרץ, תלך לאט, זאת שאלה של בריאות, מה שחסר לך עכשיו זה חדר מיון, רק בגלל זה הממשלה תיפול. בדרך קטפתי זר חרציות קטן שזה מותר, ובסוף הטיול נפלתי לתוך פקק נוראי במבשרת וחשבתי על שר התחבורה והבנתי שהקרב צמוד, כל קול קובע, ולא נרגעתי עד שהגעתי הביתה וסידרתי את החרציות הצהובות והשופעות באגרטל קטן וחשבתי – אתה אוהד הפועל, מה פתאום זר צהוב באמצע הבית? ואולי במו ידיך אתה מנבא את התוצאות? אלא שמכבי הצהובה הפסידה בערב ואולי זה היה הסימן? ואז התחילה 'ארץ נהדרת' ובנט ושקד כיכבו כל הדרך עד לאחוז החסימה. סגרתי וניסיתי לישון, עוד שבועיים כאלה ואחר כך ממילא הפרחים יקמלו והקיץ יתחיל.
שבת שלום