מפעם לפעם, ובעיקר בימים שבהם עיקר תשומת הלב נתונה לסיומן של ליגות הכדורסל גם כאן וגם בארצות הברית, הראש לא פנוי לשום דבר אחר מלבד לתכנון שעות הצפייה, שינון השירים, והסרת כל מחויבות אחרת מהלוח. כל ידיעה אחרת מהארץ ומהעולם נתפסת כמו רעש עמום, תמונות בלי קול שמרצדות על מסך החיים בלי שום משמעות. ככה זה באמצע יוני כשאין מלחמה כוללת, כל שנה, עשרות בשנים.

אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, רגע לפני שהאהבה ניצחה ומכבי התפרקה, ידיעה אחת הצליחה לחדור מבעד למסך האטום והרסה את הגנת הברזל של אי הידיעה:  הקבינט הישראלי, כך פורסם, נעתר לבקשתו של אבו מאזן לצמצם את אספקת החשמל של ישראל לרצועת עזה ב 35%. לא יוזמה שלנו, אלא של ראש הרשות, אנחנו רק נעתרנו, כי נמאס לו למחמוד עבאס לשלם את חשבון החשמל של הפלג החמאסי, שעושה מחשבונות החשמל של הרצועה דלק לקסאמים, ועד שהם לא ירכינו ראשם בפני אנשי הפת"ח מרמאללה הם יחיו עם שליש חשמל פחות מכפי שהיה להם עד היום. לרגע עדיין הייתי מהופנט מהביצועים של קווין דוראנט או להבדיל – ליאור אליהו, אלא שאז גם נאמר שעוד לפני שהצטרפנו למהלך המשולב של ריסוק החמאס, כבר עכשיו אספקת החשמל ברצועה היא למשך 4 שעות, ולאחר אישור הקבינט היא תרד לשלוש. שלוש שעות חשמל ביום? ארבע? באמת? ואני לא ידעתי, ואני לגמרי לא מבין –  איך בדיוק עובד המזגן של הטורנאדו בווילות של ג'בליה או במגדלים של עזה? ואיך מפעילים את משאבות הביוב לפני שהכל יוצף? ומה קורה בבתי החולים? רנטגן, חדרי ניתוח. והמקרר בבית? והמאוורר? וסתם אור לקרוא? ואיך הם רואים שם את הכדורסל אם אין להם חשמל? על מה נדבר איתם מחר בבוקר כשניפגש? ומה עושה הילד שבדיוק כתב עבודה והילדה שנתקעה בחדר המדרגות? שני מיליון איש עם חשמל רק לארבע שעות? ככה, במשך שנים? הרי אם אצלנו הייתה חלילה תקלה או שביתה ולא היה חשמל לשעה או שעתיים כל יום בשעה אחרת, השמים היו נופלים, דם היה נשפך, ואילו הם – ממה הם בדיוק עשויים? האם שלוש שעות חשמל במקום ארבע עד היום יגרמו להם להיכנע? רק כי הם לא יודעים איך נגמר המשחק החמישי בין קליבלנד לסאן פרנסיסקו? ולמה אנחנו משתפים פעולה עם אכזריותו של מחמוד עבאס, איש השלום, ולמה אנחנו לא מסדירים את העניין הזה? ככה – האכזריות מדבקת? אסור לשמוע חדשות, אני נשבע לכם, אלפי אוהדי ירושלים אדומים רקדו כל הלילה ושרו יאללה הפועל מלחמה, אלך איתך לכל מקום, אני רוצה למות אדום, ורק אני תקוע עם הידיעה על החשמל וההכרה הברורה שביד אליהו האהבה אולי ניצחה, אבל מעבר לאף הייתה רק שנאה.

שבת שלום.

‏יום שישי 16 יוני 2017