מפעם לפעם, כלומר פעם בחמש שנים, אני חושב שצריך להפסיק עם הבדיחה הזאת שנקראת בחירות לעיריית ירושלים, ולו רק מהסיבה שלבחירות הללו אין שום משמעות, מפני שמי שלא יעמוד בראש, אין לו סיכוי להתמודד עם אף אחת מהבעיות המרכזיות של העיר: ההחלטות הגדולות, האסטרטגיות, התקבלו בידי אחרים, שהחליטו וברחו לתל אביב. עכשיו הגיע הזמן להחזיר להם את המנדט. קחו, תנהלו אתם את הבלגן שיצרתם ותממנו את הפאדיחה.

ולהלן הפירוט: בזמנו, כלומר לפני חמישים ואחת שנה החלטתם לספח את ערביי מזרח ירושלים והכפרים סביב לה לבירת ישראל. היום 42 אחוזים מתושבי העיר אינם אזרחים ישראלים. אתם צריכים להחליט – מה לעשות איתם? מה הם? ישראלים לגמרי? חצי ישראלים? מה זה אומר? האם אתם רוצים שירושלים תהיה עיר דו לאומית, ואם כן – איך בדיוק זה יתנהל? ואם אכן התושבים הערבים הם ישראלים לגמרי לנצח נצחים, אז עליכם מוטלת האחריות לטפל בהם: להקים שם בתי ספר, לנקות את הכבישים, לאסוף את האשפה, ולשלב את התושבים עצמם בניהול חייהם. הבעיה היא שתשלומי הארנונה העירוניים לא עומדים בזה, ואין שום סיכוי שזה יקרה. ועניין אחר: על פי החלטות הכנסת תשלומי הארנונה מופחתים על פי יכולותיהם הכלכליות של התושבים, כלומר גם מי שגזר על עצמו מדעת חיי עוני ודחקות משום שהסתגר בעולמה של תורה, יקבל פטור מתשלומי ארנונה. זה בסדר – אי אפשר לקחת אוכל מפיות עוללים, אבל לתושבי ירושלים אין כסף כדי לשלם את ההנחות שאתם מתירים. הנחה לאחד היא קנס לשני, והקנס הזה צריך להיות מוטל על כתפי כל המדינה. כך נוצר מצב אבסורדי שמס שנגבה מתושבי מזרח ירושלים לא מושקע באזורי מגוריהם אלא מסבסד הנחות במגזר היהודי. אין ראש עיר ומועצה שיש להם כלים להתמודד עם זה. ועוד עניין: ירושלים היא היום העיר הגדולה בישראל. זאת בעצם קואליציה כפויה הפרושה על עשרות קילומטרים מרובעים והמרחק בין השכונות הדרומיות לצפוניות הוא כחמישה עשר קילומטרים. לא הגיע הזמן לחלק? לתת כוח אזורי לרבעים? כל עיר גדולה בעולם מחולקת כך, אחרת באמת אין אפשרות לטפל בבעיות הקרובות לאזרח, במדרכה, בתאורה, בתחבורה, בחינוך. אז במקום ששר הפנים יעשה קומבינה לבחור ראש עיר בובה  – די אם תמונה ועדה קרואה לירושלים, השירותים יושוו עם אלה שמקבלים תושבי תל אביב, תהיה ארנונה זהה לכולם והאחריות תחזור למי שיצר את הדייסה הזאת, שנקראת גם בירת ישראל.

שבת שלום.