מפעם לפעם ובעיקר כשההכרעה היא בין 'כן' ובין 'לא', בלי שום גווני ביניים, צריך להביא הנמקות למה כן, ובאותה מידה גם למה לא. כך הם הדברים גם השבוע, בעניין חנינה אפשרית לסמל ליאור עזריה, שהורשע בהריגתו של המחבל אלשריף למרות שלא נשקפה לו או למישהו אחר במקום, סכנה ממנו.
אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם בדיון הזה המתרכז בליאור עזריה יש החמצה גדולה: אחרי שייגזר עונשו, הוא כנראה יישלח הביתה לבני משפחתו שלא העלו בדעתם שבתום שירותו הצבאי הוא ישוב כמי שהורשע בהריגה בדם קר, מבולבל ואבוד יותר מכפי שנכנס אליו, למרות שנפתלי בנט ועוזי דיין אומרים לו שהוא על הכיפאק. מה שחסר בדיון הזה הוא מי לא יקבל זיכוי או חנינה, ומעשיו במשפט הזה ייזכרו לדיראון עד הסיפור הבא:
מערכת המשפט הצבאית לא תקבל חנינה אחרי המשפט הזה, על כך שלא נתנה לחייל בשטח הגנה משפטית צבאית ברמה הגבוהה ביותר ובחינם, וכך הפקירה אותו בידיהם הלא אמונות של שני עורכי דין אזרחים שרלטנים שכשלו בתפקידם כישלון חרוץ, הכניסו את המשפחה לבור כספי וחשפו אותם לחולי פרסום כמו שרון גל כפטרון משפטי וציבורי. החנינה לא תחול גם עליו, למרות שהוא כנראה זקוק לה במקומות אחרים.
פרופסור היס שעדותו במשפט קיבלה ציון נכשל חגיגי, לא יקבל חנינה על החלטורה הזאת ולא על מאות החלטורות האחרות שמסתתרות כנראה במרתפי אבו כביר.
אין חנינה לפסיכולוג ד"ר הרמן שנתן גרסה מחופפת לגבי מצבו הנפשי של ליאור עזריה שאותה זרק בית המשפט מכל המדרגות.
אין חנינה לנהג האמבולנס אלימלך קַרְזָן ולפרמדיק זַכִּי יָהָב על עדות שקרית ומגמתית.
אין חנינה לאלוף במילואים דני ביטון שהתברר שחוות הדעת שהגיש, בכלל לא היתה שלו אלא נכתבה על ידי צוות ההגנה. מעניין אם ניתן להגיש כתב אישום על התחזות שכזו, אבל בכל מקרה חנינה אין.
אין חנינה לאלוף עוזי דיין על עדות מלאת סתירות כפי שאמר בית המשפט שהוסיף בעוקצנות: דומה שעמדתו של האלוף דיין לא תואמת באופן מלא את הוראות הפתיחה באש.
אין חנינה לציבור: אתם ששולחים את ליאור עזריה לשטחים לפעול בשמכם, עם גיבוי בנוסח עוזי דיין ולה פמיליה, אתם אחראים למעשיו. אלף חנינות לא ינקו את הציבור האדיש למתרחש בשטחים, ולא ימחו את רפש ההסתה של הדרג הפוליטי שמסתתר מאחורי חייל אחד ומשפחתו שבעל כורחם, היו לאייל נגח בהסתערות על מדינת החוק. שפטל בתור עורך הדין בערעור יהיה נקמה אחת אפיים.
אין חנינה לערוצי הטלוויזיה שלא הפסיקו לשדר את קוצר הרוח מהקריאה המתמשכת של פסק הדין החשוב הזה, משום שהוא פגם בדרישה לשידור קצבי ונוטף דם. הגיע הזמן שתקשיבו, לכל פרט, לאחיזות העיניים, ותדעו לסנן את הדברים בסבלנות ובאורך רוח, כי בחיינו הדבר.
ואני מבקש חנינה מהחדשות לכמה שבועות. אני בטוח שיש עוד רבים שמייחלים לזה.
שבת שלום.
יום שישי 6 בינואר 2017
