Blog

תקרת הזכוכית

דקה לפני שגם אני יוצא לחופשה הזמינו אותי לטקס סיום הלימודים של התיכון לבנות בכפר צור באהר, ולא יכולתי שלא ללכת כי זאת היתה פתיחת חלון לעתיד, זה שיכול להיות כאן. 30 נערות סיימו את המחלקה למדעים, ועוד 70 סיימו את המגמה החברתית כלכלית. את הטקס הוציאו מבניין בית הספר בכפר והעבירו אותו למרכז העיר … להמשיך לקרוא תקרת הזכוכית

אפשרות

הצעה לא מקורית או – עוד סיבה למלחמה קטנה. לפני כמה שבועות ביקרתי (לראשונה) בוינה, בירת אוסטריה, מזג האוויר היה צונן ובהיר, והצעידה בעיר היתה ממריצה ומשובבת נפש. למען האמת ההרגשה שם היא כמו ללכת בסט של "המופע של טרומן", התפאורה מושלמת, אתה רק לא יודע איפה המצלמות. תוך כדי הצעידה – הפתעה: הרמזורים במעברי … להמשיך לקרוא אפשרות

יש לי סרט חדש!!!

סרט חדש!!! אחרי שנה שנתיים של עבודה מאומצת יוצא לציבור להקרנות, בארץ ובחו"ל הסרט "האופטימיים" (The Optimists )  שכבר הוקרן בניו יורק והתקבל בהתלהבות. כל הפרטים על הסרט, מועדי הקרנה ורכישת כרטיסים ואף הזמנת הקרנות מיוחדות – עכשיו באתר הסרט

תתעוררו!!! מאמר דיעה בידיעות אחרונות 15.11.18

חדשות • 14.11.2018 ירושלמי לא שוכח אליעזר יערי מאתמול הם מתקשרים ושואלים: נו? ומה עכשיו? אתה לא מרגיש קצת פתטי? הגיע הזמן להתבגר: גם מואיז הקטן כבר ברח, זה רק אתה, ומיליון חרדים, ולה פמיליה שסוגרים עליך. והערבים. אתה לא מבין את זה? בוא תרד אלינו, החיים יתחילו מחדש, תוותר.   גם כשאולמרט נבחר, וכשלופליאנסקי נכנס לבניין … להמשיך לקרוא תתעוררו!!! מאמר דיעה בידיעות אחרונות 15.11.18

לתת לפרחים לפרוח

רגע של נחת: האישה מימין היא טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם. בת העיר, שכל חייה הבוגרים עשתה למען הקהילה, והיא מתקדמת בצעד בטוח מהשיכונים בירוחם אל שורת ההנהגה הלאומית. רק עניין של זמן. האישה משמאל זאת אמא שלי. היא נפטרה כבר ב 2003, והתמונה צולמה בשנות החמישים. כשהייתי ילד. ככה אני רוצה לזכור אותה. לאחר … להמשיך לקרוא לתת לפרחים לפרוח

רגע ההכרעה

דיווח מישיבת הממשלה (בכל הערוצים). …. ואז מירי רגב דפקה על השולחן ואמרה: "אני לא אחכה לאסון הבא. בחלומותיי הגרועים ביותר לא האמנתי שראש ממשלה מן המחנה הלאומי ירהיב עוז ויישא וייתן עם הגרועים באויבי ישראל המבקשים את השמדתנו, ארגון החמאס הרצחני. מרגע זה אין לי מקום בממשלת הבוגדים הזאת, עם חבורת הצייתנים ומלחכי הפינכה, … להמשיך לקרוא רגע ההכרעה

חינוך מחדש

הִסְכַּמְתִּי לִשְׂנֹא בֶּן גּוּרְיוֹן, לִשְׂנֹא מַמְטֵרוֹת, אֶת הָאֵיקָלִיפְּטוּסִים, אֶת שַׂחֲקִי־שַׂחֲקִי עַל חֲלוֹמוֹת. אֶת יִצְחָק בֶּן צְבִי, אֶת הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא. לִמַּדְתֶּם אוֹתִי: "שְׂרוּפֵי הַכִּבְשָׁנִים מַאֲשִׁימִים", הִסְכַּמְתִּי לִשְׂנֹא אֶת הַמּוֹבִיל הָאַרְצִי וּמִי שֶׁתִּכְנְנוּ מוֹשָׁב וְשָׂדוֹת וּמַיִם — כְּמוֹ זֶה שֶׁחָפַר בּוֹרוֹת לְעוֹלֵי הָרֶגֶל. וּמַה אַתֶּם חֲפַרְתֶּם? מַה בְּנִיתֶם? הִסְכַּמְתִּי לִשְׂנֹא אֶת כָּל הַיְּעָרוֹת שֶׁנָּטְעוּ הַכּוֹפְרִים הַצִּיּוֹנִיִּים, … להמשיך לקרוא חינוך מחדש

סוף עונה

מה עושים עכשיו עם השעות הריקות של הבוקר? השעות שאי אפשר לתכנן להן דבר, ואין סיבה לקום למרות שאתה כבר ער מזמן? הפלייאוף נגמר. הטובים ניצחו אבל הלב תמיד הולך עם אלה שעובדים קשה, שמנסים, לכן אהבנו כל כך את הסלטיקס השנה, שנלחמו כמו אריות והגיעו לקצה גבול היכולת. אחר כך הגיעו דוראנט וקארי ונעצו … להמשיך לקרוא סוף עונה