כל הפוסטים של yadmin

אחרי חשיפת עבודת המוסד באיראן

מפעם לפעם, הרף עולה: אם בסדרות טלוויזיה היסטוריות סיפרו שראש ממשלה מגמגם הביא לנו את הניצחון הכי גדול שלנו, הרי שהיום הדרישות מראש הממשלה מתאימות רק  לסדרת הישרדות בינלאומית: הגיבור צריך לדבר אנגלית כשפת אם (כי אנחנו עם הפנים לייצוא), להיות מבוגר מספיק אך לא זקן, קול בריטון נעים ויכולת לשקר מול המצלמה מבלי למצמץ, … להמשיך לקרוא אחרי חשיפת עבודת המוסד באיראן

השגריות האמריקנית עוברת לירושלים

מפעם לפעם, מגיע לשכונה שלנו בירושלים שכן חדש במקום כל אלה שעזבו: משאית גדולה משליכה על המדרכה חיים שלמים שנולדו ב IKEA כולל המקרר, מיטות הילדים, המנורה סלונית, מסך 48 אינץ', ואחרי שהמשאית נעלמת נשארים מאחור שכנים חדשים שמגששים דרכם בהיסוס בצינה הירושלמית. השבוע מגיע אלינו שכן חדש, אחד שצבעו לכבודו את כל מעברי החצייה, … להמשיך לקרוא השגריות האמריקנית עוברת לירושלים

יהיה בסדר

מפעם לפעם אני מכין את הפינה השבועית הזאת ביום חמישי ועד לשידור ביום שישי אחר הצהרים , אני אחוז חרדה שהשמים לא ייפלו פתאום, ושהדברים שכתבתי לא יהיו פוגעניים, חלילה, או תלושים, כי המציאות התחלפה בינתיים בדבר אחר לגמרי. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם – אמש זה קרה. כל הדברים שכתבתי אתמול בשעות הבוקר … להמשיך לקרוא יהיה בסדר

דגל לבן

מפעם לפעם, אני שוקל להגיש כתב כניעה: יכולת העמידה שלי מוגבלת, אני מכיר במגבלות הקול והגיל, הלחץ הכלכלי ומקום המגורים, ולמרות זאת עד היום הייתי קם בכל בוקר וכולי עזוז, מסתער על המצב בכל הזדמנות, שהרי עודני כאן. אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם אני הייתי צריך לעבור אירוע מכונן גדול כדי להבין … להמשיך לקרוא דגל לבן

משוואה בלי נעלמים.

מפעם לפעם, ובעיקר בימים שאינך יודע אם הצפירה היא צפירת זיכרון או צפירת אזעקה, יש משהו בפס הקול של הימים האלה שמזמין הזדהות וכאב, התרגשות וצער גדול, גאווה על מה שהושג ושברון לב על מה שהוחמץ ואבד. פס הקול של העדויות, הקולות התמימים של מי שהסתער ראשון או נלכד בטנק הבוער, טבולים בפס הקול של … להמשיך לקרוא משוואה בלי נעלמים.

חשבון נפש ערב ליל הסדר

מפעם לפעם, ובעיקר בערבי חגים, אני פושט מעליי את מחלצות החולין והשגרה המדכדכת, ועוטה את הילת הקדושה הנדרשת, שהרי בשעות האלה מַחֲנֶנוּ כמעט טהור לגמרי, לא נותר בו שמץ של חמץ, ואם היה, הרי שהוא נמכר לַגּויים טובי הלב, שסייעו לנו בקיום המצווה. ואם גם אחרי זה נותר עוד משהו הריהו בטל ומבוטל ויהי כעפר … להמשיך לקרוא חשבון נפש ערב ליל הסדר

הגיבורים האמיתיים

מפעם לפעם אני חושב על הגיבורים: זאת מין עונה כזאת חבוב, בהיכנס ניסן, כשנערכים לקראת היציאה ממצרים בשבוע הבא, ולא עוצרים עד שמגיעים עם הלשון בחוץ לִפְרָס ישראל שלושה שבועות אחרי. שלושה שבועות של גיבורים בשורה ארוכה ארוכה ושותקת, אלה שבמותם ציוו לנו את החיים, וגם אלה שגורלם שפר וייבדלו לחיים ארוכים ושקטים, שגם הם … להמשיך לקרוא הגיבורים האמיתיים

פרסים ופוליטיקה

מפעם לפעם אני חושב על אדם ששמו גלעד חריש: רבים מכם לא מכירים אותו למרות שהוא ורעייתו שרונה מפעילים בתי תמחוי לרעבים, מעונות לדרי-רחוב שהגיעו לתחתית הקיום, צהרונים בשכונות מצוקה ועוד ועוד. מין משרד רווחה פרטי, שמניח צלחת מרק חמה לפני הרעב ובגד ללבוש לערום, והכל בהתנדבות מלאה. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, אני … להמשיך לקרוא פרסים ופוליטיקה

החוק להפסקת השימוש בעדי מדינה

מפעם לפעם, ובעיקר כשנדמה שאין מוצא, צריך לעצור, לנשום עמוק, ולהתחיל לחפש מתחת לפנס. מפתיע מה אפשר למצוא שם: גלגל סְפֵּר, פְּלָיֶר, ג'ריקן דלק, קופסת אקמול וכמובן גפרורים שעוד נדלקים וסיגריה אחת. אז אל ייאוש. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, ההצעה לחפש קרוב אליך, מתאימה גם להתחבטות הקשה שעוברת על ראש הממשלה והמערכת סביבו. … להמשיך לקרוא החוק להפסקת השימוש בעדי מדינה

משהו לפורים

מפעם לפעם כלומר פעם בשנה, הפינה הזאת נופלת על היום שבו אסורה התענית ואסור האבל ואסורה הקינה – חג פורים היום, יום שכולו שמחה ושתייה, ומתת לאביונים, והלב עולץ על הנס שקרה וקורה לנו מעת לעת. אז איך כותבים ביום שכזה טור שידוע דווקא בקינתו המעציבה והמלנכולית? אם כן – כפי שקורה יותר מאשר מפעם … להמשיך לקרוא משהו לפורים