אפריל 2018

משוואה בלי נעלמים.

מפעם לפעם, ובעיקר בימים שאינך יודע אם הצפירה היא צפירת זיכרון או צפירת אזעקה, יש משהו בפס הקול של הימים האלה שמזמין הזדהות וכאב, התרגשות וצער גדול, גאווה על מה שהושג ושברון לב על מה שהוחמץ ואבד. פס הקול של העדויות, הקולות התמימים של מי שהסתער ראשון או נלכד בטנק הבוער, טבולים בפס הקול של … להמשיך לקרוא משוואה בלי נעלמים.

חשבון נפש ערב ליל הסדר

מפעם לפעם, ובעיקר בערבי חגים, אני פושט מעליי את מחלצות החולין והשגרה המדכדכת, ועוטה את הילת הקדושה הנדרשת, שהרי בשעות האלה מַחֲנֶנוּ כמעט טהור לגמרי, לא נותר בו שמץ של חמץ, ואם היה, הרי שהוא נמכר לַגּויים טובי הלב, שסייעו לנו בקיום המצווה. ואם גם אחרי זה נותר עוד משהו הריהו בטל ומבוטל ויהי כעפר … להמשיך לקרוא חשבון נפש ערב ליל הסדר