פברואר 2018

פס קול

מפעם לפעם אני חושב על ערבול הצליל של פס הקול שבו אנחנו חיים: עוד מהימים הטובים של הטלוויזיה למדתי להעריך עבודה טובה של איש קול ואת היכולת לייצר מכל הצלילים שנקלטו, בעשרה מיקרופונים שונים, פס קול אחד שבו ניתן להבין את מה שנאמר, לשמוע את ציוץ הציפורים, להבחין בטרטור של אופנוע רחוק, בהלמות הלב, בצחוק … להמשיך לקרוא פס קול

התמונה המדהימה של החורף הזה

בשעות הצהרים הגשם נגמר והאוויר היה נקי כאילו שניקו אותו עם ה 'סנו קליר' וגם ניגבו ביבש והבריקו, וכשהשמש האירה על מדבר יהודה פתאום אפשר היה לראות את ים המלח מהחלון שבין הבתים ברחוב שלי, מול השגרירות האמריקנית שתקום אחרי שיוכרז השלום והבלופים ייגמרו. ביום נפלא שכזה, שקורה אולי פעם בשנה, הים זרח כאבן ברקת … להמשיך לקרוא התמונה המדהימה של החורף הזה

טירוף מערכות

מפעם לפעם ישנה מילה, משפט, או זמזום של שיר, שמשתלטים לך על השבוע. אתה, שכבר למדת שאסור לערבב בין צינורות המים החשמל והגז, כי זה עלול להביא לטירוף מערכות ולקצר כללי, מסתכל סביב ואומר – זה מוכרח להביא לבסוף לקצר. זה הרי טירוף מערכות. וצמד המלים האלה משתלט עליך, טירוף מערכות, ואתה מסתכל סביב ושואל … להמשיך לקרוא טירוף מערכות

דברים בהפגנה

כבר שלושה שבועות שהסרטון הזה רץ ברשת, מהפגנת מוצאי שבת בירושלים. העיתונאי, הסופר והטייס לשעבר אליעזר יערי נושא דברים במחאה ב"ככר פריז" נגד השחיתות השלטונית. ‎Posted by ‎מלכה גאגין‎ on‎ שבת 27 ינואר 2018

חיים גורי מת

בהלוויתו של חיים גורי, ביום חמישי 31.1.18,  אחרי ההספד המרגש של נשיא המדינה, זמר בודד שר את שיר הרעות, ולפתע כל הקהל נעמד על רגליו ושר את ההמנון של כל הלוחמים, בכל הדורות של התקומה, וכאב ועמידה נחושה הבהבו בצהרים הבוהקים של ירושלים. את הסרטון מהאירוע ניתן לראות כאן

ההמנון החדש

מפעם לפעם אתה נקלע לאירועים מעצבים, כאלה שלא במהרה יימחו והם מטילים את צילם, או שצורבים באורם מקום בזיכרון שתישא איתך לתמיד. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם הפעם האירוע הזה קשור בהלוויה אחת ומחשבות רבות: בבוקר חורף מלא שמש, ברחבה הגדולה שבפתח תיאטרון ירושלים, הציבו את ארונו של המשורר חיים גורי, שכתב באהבה … להמשיך לקרוא ההמנון החדש