מפעם לפעם אני חושב בדאגה על מדינת ישראל, ארצי מולדתי: במערכת היחסים המורכבת שלנו, אני דואג לה הרבה יותר מכפי שהיא דואגת לי, ולמרות זאת היא לא מפסיקה לקטר על שאני לא עושה מספיק, נאמנותי לה מוטלת בספק, ואני לא מפסיק להשמיץ אותה. בשל ההיסטוריה הארוכה של יחסיי עם המדינה, למדתי עם השנים שברגעי המבחן האמתיים היא לא תהיה שם, ואני צריך לדאוג לעצמי: המדינה לא תדאג לחלוקת משאבים שתאפשר לילדיי בתי ספר שיכשירו אותם לעתיד, ותדאג לכך שיוכלו לרכוש דירה במחיר סביר כשיגיעו לפרקם. הכל עלי ובאהבה. חוץ מזה, תמיד ידעתי שאם ארצה לקבל שירות רפואי נורמלי במצב הקשישות ההתחלתי שלי, אצטרך לדאוג לכך מבעוד מועד: את ה 'משלים' הפושטי שלי החלפתי ב'מושלם' מפלטינה, והוספתי מלוא החופן ביטוחים סיעודיים, חיתולים חד פעמיים וחיסכון להודי צדיק שיינחת כאן בשעת הצורך כדי לטפל בי. בשעת צרה, ואם חברות הביטוח יכירו במצב הקשה, התשלום הזה ייתן לילדיי סוג של ביטוח ירושה. או עניין ביטוח הדירה: שנים שיש לי ביטוח, לא בגלל שיש משהו מיוחד לגנוב אצלי, אבל ההפחדות מרעידות האדמה הועילו, ואני מתחבא מאחורי פיסת נייר שלא שווה את הכתוב עליה.
אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, שוב ושוב אני מגלה שהשקעותיי בביטוחים היתה הפרייריות בהתגלמותה: עוד לא כובה הרמץ האחרון של האש שפרצה בהרי המולדת, ובטרם התרומם הצונאמי על מחדלי הכיבוי וההתכוננות לאש, הזדרזה הממשלה והכריזה שהשריפות היו פעולות טרור, כל המציתים הם מבני ערב, כולל הרוח, וזאת 'אינתיפאדת ההצתות'. לכן מדינת ישראל, באמצעות המיסים שאני שילמתי, תפצה את כל הנפגעים מן האש, כולל אלה שאין להם ביטוח בכלל. לכן אמור מעתה: מי שגר בלב היער ולא קנה ביטוח – צדק, אפשר לגור שם מבלי להתכונן ליום שרב ואש, ובלבד שרמת האיבה כלפי הערבים תישמר ואפשר יהיה לתלות בהם את כל מחדלי ההתכוננות הלקויה ואת שינויי מזג האוויר. זה סוג של ביטוח ממלכתי המונע משיקולי בחירות, וחל גם על מי שבנה באופן לא חוקי בית על אדמה שגזל מבעליה בשטחי יהודה ושומרון: הפוליסה הממלכתית תשנה עבורו את החוקים, תפרק את בית המשפט העליון, תוביל את ראש הממשלה לבית הדין בהאג, ואם כל זה לא יעזור, אני אבנה לו בית חלופי על גבעה סמוכה. רק אינתיפאדה אחת לא תוכרז והיא זאת של הקשישים: הבלתי מבוטחים יוציאו את ימיהם בחרפה, ואילו המבוטחים ימשיכו להתכתש מול ידם הקפוצה של חברות הביטוח. שום צונאמי לא יתפתח מן הכעס הזה, והפריירים, ששילמו על הכל פעמיים, ושלוש וארבע, יתנדפו בשקט ובאין רואה.
שבת שלום.
