עניין של אנרגיה

מפעם לפעם אנשים באים אלי ומתלוננים: תגיד יערי, אתה ער למה שקרה לירושלים!? זאת נהייתה עיר שחורה ממש. איך היא מידרדרת, זאת הפכה לעיר שהחרדם והערבים השתלטו עליה. איך לא הצבעתם לראש עיר אחר?! אני אפילו לא נוסע לשם יותר. חלאס.

פעם הייתי מתרגז מהשאלה הזאת: הייתי מתפתל, מתרץ, תראו, זאת עיר רבת גוונים, יש בה חרדים ויש חילוניים, יש ערבים ויש יהודים, זאת עיר מעניינת, מרתקת, אחלה חומוס, צעירים מגניבים, העיר העתיקה, סיפורים, שקט, והאוויר?! זה כלום?!

מפעם לפעם, ובעיקר בזמן האחרון, כשאני נשאל בפעם האלף "מה יהיה עם ירושלים? אני עונה: ירושלים תהיה מה שירושלים רוצה להיות. ירושלים לא החליטה על הגבולות שלה, אבל האנשים שחיים בה החליטו שהם רוצים לדבוק בה, כל אחד מהסיבות שלו. לערבים ולחרדים ממילא אין לאן ללכת, והיא תהיה עיר בצלמם ובדמותם של היושבים בה: כל שבת זה חצי יום כיפור, אוויר ההרים צלול כיין, הרחובות מטונפים, תודה, הכבישים מזמן לא עברו שיפוץ, אוניברסיטה, הדסה, ממשלה, בית המשפט העליון, גן חיות יד ושם, וראש העיר שהלך לככב במקום אחר. יופי.

כשכבר חשבתי שהסוג הזה של השאלות נעלם, הוא הופיע בלבוש אחר: תגיד יערי, הם שואלים, מה יהיה עם השמאל? צריך עוד גנרל? מה צריך לעשות? תגיד, אתה הרי מקורב.

אז זהו – שאני לא מקורב, והתשובה היחידה שאני יכול לתת לכם היא זאת שאני נותן בעניין ירושלים: השלטון יהיה בידי מי שרוצה בו יותר, מי שמוכן להילחם עליו כי הוא  זקוק לו יותר, מישהו שבשבילו זאת שאלת חיים, כלכלית, תרבותית, נפשית. מי שמחפש גנרלים שירוצו במקומו דקה לפני שהוא נוסע לחצי שבתון או כדי לבקר את הילדים בברלין או בדבלין, או שבדיוק עכשיו יש לו טיול ליפאן, והוא לא יכול להיות כאן בבחירות – השלטון לא יהיה שלו. הוא לא יהיה שלו כי בעצם הוא לא זקוק לו כדי לסדר ג'ובים לילדים ברכבת, בדואר, במשרד החינוך או באגף המיסים. הילדים שלו מסתדרים לבד, והסיוט שלו הוא שהבת או הבן יבואו יום אחד הביתה ויספרו שהם הולכים לעבוד במשרד האוצר, במבקר המדינה או כמזכיר של חבר כנסת מתחיל. הם לא זקוקים לכוח, על הכבוד ויתרו מזמן, והם לא רוצה להיות בקבוצת ווטסאפ עם עוד 50000 איש, להתחכך עם ועד העובדים, בר מצוות, חשיפה, חתונות בליל קיץ מיוזע, גועל נפש. ווטסאפ צריך רק כדי לבחור מועמד, ולהתארגן לקראת מפגש המחזור המרגש בקיץ. ירושלים תהיה של מי שרוצה בה, וכך גם הארץ. געגועים למה שאיננו ושירי מולדת, כשהם לא מתורגמים לצורך של ממש, בקושי עובר את אחוז החסימה.

שבת שלום.

‏יום שישי 8 פברואר 2019