מכתב אישי מראש הממשלה

אזרחי ישראל היקרים,
היום אני עומד להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. אני יודע שרבים מכם חושבים שנסעתי לוושינגטון כדי לסגור איתו תכנית מדינית, להעביר את השגרירות לניר ברקת, כדי להרגיע את בנט וסמוטריץ' או להתאוורר קצת מהחקירות ולבלות עם שרה בסוויטה במעון האירוח הרשמי.
לא.
אני נסעתי לכאן רק מסיבה אחת: כדי להצטלם עם האיש הזה, כדי שתראו אותי ביחד עם מי שנבחר לנשיא ארצות הברית, המעצמה הגדולה והחזקה בעולם.
אני מבקש מכם שתסתכלו טוב טוב בתמונה הזאת ותחשבו: מצד שמאל- נשיא המעצמה הגדולה בעולם, שמתחת חזותו המשונה מסתתר אנאלפבית גמור, אדם שממש לא יודע קרוא וכתוב, איש שחי בהזיה של סידרת טלוויזיה, נשיא שעוזריו משתפים פעולה עם האויב, שיש לו הזיות והתפרצויות שלא הייתם מאמינים, ששני בתי הקונגרס לא יודעים איפה לשים את עצמם מרוב בושה וזה רק עניין של זמן שזה יתחיל להשפיע על הכלכלה ועל המצב הבינלאומי. המוראל הכללי הוא ירוד ומה שהוא חוטף בסטרדיי נייט לייב ובכל המקומות האחרים עושה את ליאור שליין לחתלתול מנומס. והוא – האיש הזה – הוא נשיא ארצות הברית של אמריקה.

אני עומד לידו כשמאחוריי 4000 ימים בתפקיד ראש הממשלה של מדינה מתפקדת, עם כלכלה יציבה, עם שקט בטחוני ומערכת שמתפקדת פחות או יותר. אני יכול להמשיך ולהלל את עצמי אבל הפעם אחרוג ממנהגי ואשאיר אתכם עם הנשיא שלהם כדי שתחשבו אם העסקה שאתם עשיתם לא טובה בהרבה מזאת שעשו שלוש מאות מיליון אמריקנים. אז רגע לפני שאתם ממירים אותי בהעתק של הדבר הזה, שבמקום בלורית יש לו אולי קרחת וכיפה תראו מה התוצאה, ותחשבו שוב.
ובדיוק בגלל זה נסעתי לכאן.
יום טוב שיהיה לכם
ביבי.