איך לסכם את השבוע? אולי באמצעות שיתוף של שוט אחד מתוך חומר של יותר משעה שצילמנו (שותפתי אירית אמבר, שצילמה את השוט הזה, ואנוכי) לסרט תיעודי שאנחנו מפיקים בשם "עושים סרט אופטימי". ביום שני היה ראש חודש אדר, זה, שכשהוא נכנס, כולם מרבים בשמחה.כבכל ראש חודש קבוצת נשים הנקראת "נשות הכותל" באו לכותל המערבי כדי להתפלל שם, ביום שהיה לחג נשי פתוח וחופשי. זה סיפור ארוך עם נשות הכותל, מדינת ישראל כבר הסכימה להקצות להן, ולתנועות שבהן התפילה מעורבת, שטח לאורך הכותל, שם יוכלו להתפלל בניחותא ומבלי שיביאו את הסעיף לאורתודוכסים שכל הכותל שייך להם.בינתיים הממשלה נסוגה מההסדר, ולא רק זה – בכספי הממשלה עושים פשוט את המוות לאותן נשים. כשהן הגיעו לכותל המשטרה חילצה אותן בכוח והכניסה אותן למין מכלאה מגודרת בצד הרחוק של הרחבה, ושמרה עליהן. מאידך היא הניחה לחבורות המקללות, היורקות והשורקות שצרו על נשות הכותל, לעשות ככל העולה על רוחן ולהפוך את רגעי התרוממות הרוח לגיהינום. נערות אולפנות חרד"ליות שהוסעו במיוחד לכותל היו הלב של צבא המתנגדות. הגוף שמנהל את רחבת הכותל הציב רמקולים עצומים, בניגוד למה שקורה בכל יום אחר, כדי להסות את תפילתן של כמה עשרות נשים עקשניות, שנלחמות על משהו שבוודאי אינו מעניין את הרוב החילוני בישראל והוא האפשרות להתפלל ולא על פי הנוסח המוכתב על ידי האורתודוכסיה ומצביאיה הפוליטיקאים, במקום שהוא סמל משאת נפש לכל יהודי העולם.אני מצרף כאן שוט אחד, לא ערוך, שראשיתו בשירת "דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום" (המושר אחרי קריאת התורה) והתפילה שהן אמרו לשלומה של מדינת ישראל. המהומה מסביב לא פסקה לרגע ואני חשבתי על נתיבותיה שהן שלום, על הביזיון, ועל התפילה התמימה שלהן, אחרי כל מה שהן עוברות, לחזק את ידי שריה ויועציה של הממשלה.אושרת בן שמשון

‎Posted by Eliezer Yaari on‎ שישי 3 מרץ 2017