דגל לבן

מפעם לפעם, אני שוקל להגיש כתב כניעה: יכולת העמידה שלי מוגבלת, אני מכיר במגבלות הקול והגיל, הלחץ הכלכלי ומקום המגורים, ולמרות זאת עד היום הייתי קם בכל בוקר וכולי עזוז, מסתער על המצב בכל הזדמנות, שהרי עודני כאן.

אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם אני הייתי צריך לעבור אירוע מכונן גדול כדי להבין שתקתוק הימים שליווה אותי הבשיל לשינוי. היום אני אאסוף את דגל המדינה התלוי במרפסת ואשלשל מעבר לסורגים סדין לבן של כניעה. אאטום את החלונות, אנמיך את התאורה בסלון ואעכל את חרפת הכניעה לבדי. הרמתי ידיים. אתם תאמרו בוודאי שהכניעה הזאת באה 36 שעות מוקדם מדי, לו רק החזקתי מעמד הכל היה מסתדר. אמנם לא תהיה צפירה לציין את סיומו של הקרב, לא תהיה הודעה רשמית, אבל ביום ראשון תרועת הפסטיבלים תיעלם ושירי האהבה ילבלבו, הרי אי אפשר לחיות ברעש כזה כל הזמן, כולם יחזרו לעבודה והכל יהיה כלא היה. אז זהו – אתם טועים, הדגלים לא יוסרו, להקות הילדים לא יפסיקו לפזז, החיילים לא יעצרו את מצעדם, והרמקולים לא ישובו למחסנים. להיפך – עוצמתם רק תיגבר. מלחמה עושים בתחבולות ובעורמה, תישאלו את יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, וכשהניצחון מסתמן דווקא צריך להגביר את הלחץ כדי להשיג הכרעה, ולכן לא יהיה פה שקט, כי השקט הוא רפש, והצרחה הלא נגמרת הזאת שהדהדה מחיוכיהם העייפים של השדרים, רק תגבר. כשאינך תוקף אתה מעודד את השאלות, ושאלות זה הדבר האחרון שהצד השני מוכן לענות עליהן. התשובה היחידה לכל השאלות שחלקן כלליות וחלקן הכואב אישיות, היא תנו לביבי לנצח. אין עוד מלבדו ומלבד אשתו. ותשאלו את שרת התרבות והספורט. עד שהשלב הזה לא יסתיים בכניעה שלי, שלכם ובעיקר של מנדלבליט, הרעש לא ייפסק, והיות ובגילי מגיע לי כבר כמה דקות של שקט, אני מוכן למסור כתב כניעה רשמי: יש לי פתקה מהרופא שאני חייב להישאר בבית, אני מתחת לשמיכה ולא אוציא הגה. אני משאיר את הדלת פתוחה, אתם יכולים להיכנס, יש סודה במקרר ויש גם מים קרים, ותמרים. ואולי, לפני שאני נכנע יש לי בכל אופן שאלה קטנה, שום דבר אישי חלילה: בסוף השבוע פורסם שהממשלה הקציבה 417  מליוני שקלים לטיפול בבעיית הבולענים בים המלח, אלא שהכסף לא יוקדש לבולענים  אלא יעבור למיזמים בישובים לאורך הים. האם פירושו שהבולענים ימשיכו לבלוע? ומתי זה ייגמר? ומה הפתרון? רק שאלה קטנה שמנקרת לי בראש ואני לא יודע למה. אני מוכן לקבל אותה גם בכתב.  תודה.

שבת שלום.

‏יום שישי 20 אפריל 2018