בשתי מלים

מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע האחרון, אני חוזר וקורא ומשנן את המלצות המשטרה, את הציטוטים הנרחבים מחדרי החקירות, וכמו כל אזרח מודאג אני שואל את עצמי – איך זה קרה? ראש ממשלה, ושרים, ופקידים וגנרלים ויועצים, ועיתונאים, ואז אני נרדם לכמה דקות ושוב מתעורר בבעתה, וחוזר חלילה.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, כדי להתמצא בסבך הממאיר הזה, אני מחפש משפט שייגע ישר בלב העניין, ובסוף אני מתרכז בשתי מלים: הפרת אמונים. כל מעבה השחיתות הסרטנית שניגלה לעינינו כעת, הוא מופע ענק של הפרת אמונים, ובסיסו הוא הבוז, השנאה ממש, למדינה, למוסדותיה, למסורתה, לחוקיה, לזרים, לשונים, למייסדים, לשומרי החוק ולמערכת המשפט. זוהי הפרת אמונם של כל האנשים שקמים עם שחר, זוחלים בפקקים, משלמים מיסים, עושים מילואים ועומדים בצפירה, ומקווים שיש מי שדואג להם ולעתיד ילדיהם.

 

הפרת האמון היא המחלה הממארת שבה דמה של המדינה מותר: למרות ארבעים שנה בשלטון, המדינה על כל מה שהיא מייצגת עדיין נתפסת על ידי אלה שנמצאים כעת בשלטון כישות זרה ועוינת, ומישות זרה מותר לגנוב, בישות זרה אפשר לזלזל, לעקור את ליבה ולשתות את דמה. תשאלו את דרעי, את פאינה קירשנבאום, את הירשנזון, את אולמרט, את ביטן, ואת נתניהו. אם אתה לא בעניין אתה פשוט שטינקר, אפס שאין לו סיבה לחיות, כוסית שמפניה שפקעה מתוך המגדל וכעת מאיימת על כולו. כשיש הפרת אמונים בסדרי גודל שכאלה, וכירסום עמוק וממאיר בבסיס קיומה של החברה, אך טבעי שמי שמחזיק בכוס השמפניה שבראש הפירמידה, יציג עצמו כגדול הפטריוטים: הדגלים אצלו תמיד זקורים, והשנאה מפיחה רוח איומה באש הפירוד והביזה. כשהביזה משתוללת אפשר לשדוד קרקע של זרים ולבנות עליה מאחז, אפשר לבזוז את הקופה כפי שמבינות המפלגות החרדיות, ואפשר לשנות את החוקים כדי שכל זה יוכרז כמעשה פטריוטי, כפי שישודר במהדורת הערב בערוץ הנכון והבלתי חוקי.

משום כך כולם מפחדים שנתניהו יילך. זהו מגדל שמפניה עצום שהשמפניה זורמת בו מלמעלה, וכל הכוסות שלמטה רועדות מהרגע שבו זה ייפסק. עכשיו, כשהמגדל קורס, השאלה היא איך מחדשים את האמון במקום שבו נזרעה שינאה, בוז, הפקרות, גזענות, והפרת חוק. בין אלה שגוננו בחירוף נפש על הפרת האמון ההיסטורית הזאת, יש שטוענים כי הם יכולים לרפא את חברה מחולייה, אבל האמת היא שאין כרגע דמות מפייסת ומאחדת שכזאת, פרט אולי לנשיא המדינה, אולי הוא יכול לרפא את חוליינו משום שליבו לא שבוי בשנאה. אפשר לחלום בהקיץ, למה לא, לפעמים השינה נובטת מקרקע החלומות.
שבת שלום.
‏יום שישי 23 בפברואר 2018