משנכנס יוני

מפעם לפעם, ובעיקר בתאריכים עגולים-  העטים מתחדדים, העיתונים מתעבים, בערוצים מספרים על גילויים חדשים שבעצם הם די ישנים, רק הדור התחלף, וכך עוברים ימינו מתזכורת עגולה אחת לשנייה, 75 שנה למרד בגיטו, כבר ארבעים שנה מאז שחיים יבין אמר מהפך, עגנון קיבל פרס נובל, זכינו באירוויזיון, ייבשנו ביצה וייסדנו אחרת. שחור לבן או בצבע, עם או בלי קטע מניקוי ראש. ואיך שהזמן רץ.

ופתאום – הפתעה: השבוע אנחנו צועדים לתוך יוני, חודש המלחמות, הניצחונות האיחוד והשופר, לא סתם חודש יוני אלא חמישים ליוני ההוא, עמדו עלינו לכלותנו, הכנסנו להם בין העיניים, שלוש שעות, חמישה ימים, תלוי מאיזה חיל אתה, אשכול מגמגם, דיין זורח, סדין אדום, ושולי נתן – והנה – הימים האלה עוברים בקול דממה דקה. בכל אופן יובל – ומה היה לנו? ישיבת ממשלה אחת במנהרות הכותל, יום שידורים מיוחד מהמרפסת של מלון ממילא, אכלו במחנה יהודה, עשו וי קטן על הלוח וברחו לתל אביב. רוצים עוד סימני קריאה? בבקשה: הקמנו ברחבי ארץ ישראל המערבית כ 150 התנחלויות (וזה מבלי לספור כל גבעה בנפרד) והן עולות ופורחות כפי שלא היה אי פעם בעבר. ובכל אופן: הרושם הוא שיד נעלמה ודי מתוחכמת החליטה להתגבר על הפיתוי ולשמור על שקט, כי ציון חמישים שנה למלחמת ששת הימים מזמין לא רק סימני קריאה, אלא שורה ארוכה של סימני שאלה לא פתורים, וחגיגות גדולות מדי מזמנות שאלות מטרידות: למה בעצם לא הוחל החוק הישראלי בשטחי אבותינו ואמותינו? האם ייתכן שהתוצאה האמתית של המלחמה תהיה מדינה דו לאומית? ומדינה דו לאומית – זה טוב או רע? וירושלים כעיר דו לאומית – זה טוב או רע? האם איחוד ירושלים יישאר איחוד דה לוקס שבה למאוחדים אין זכות הצבעה דרכון או זכויות, או שאולי אנחנו הולכים לאחד אותם עד הסוף, ומה יקרה אם הם פתאום יחליטו פתאום להצביע ולקחת בשלב ראשון את העירייה? ומה יהיה גורל ההצהרה של ראש הממשלה על שתי מדינות והלחץ מארצות הברית ומאירופה, ודור נוסף של חיילים שוטרים, זה מצב ביניים או מצב לכל החיים? אנחנו לא קובעים עמדה, אנחנו רק שואלים. זהו – בדיוק בגלל השאלות האלה החליטו שלא לחגוג יותר מדי, להמשיך ולהתנהל מתחת לרדאר, החיים קשים ממילא, וצריך להזמין מקום לחגים, הם כבר מעבר לפינה, וסידור לילדים בחופשה, ואלף דאגות אחרות אז בלי שאלות, בלי חגיגות גדולות, אולי אם הכל יהיה בסדר, נעשה משהו גדול בשנה הבאה.

שבת שלום.

עיבוד של צילום של דוד רובינגר ז"ל.