מפעם לפעם אנשים קמים בבוקר, שומעים שלמה ארצי ומתחילים ללכת. גם הם רוצים להרגיש שהם עם. הם בטוחים שלאוויר בחוץ יש ניחוח אזדרכת, ורסיסי טל וריבוא קרניים יולידו חופת שמש מעליהם, אבל איך שהם פותחים את הדלת הם חוטפים בומבה של חום לפרצוף. האביב לא חזר, להיפך, הכל מצהיב במהירות, והם חושבים – צריך להיות פסיכי להתחיל ללכת בחום הזה, אבל מה לעשות, הם רוצים להיות עם, ומתחילים ללכת.

גם בששת הימים, שזה השבוע לפני חמישים ושתיים שנה, לא בדיוק היה קריר. אז הם יצאו וניצחו, הרגישו עם לכמה שנים עד שהחשק יצא. בתוככי ליבם הם לא רוצים לנצח, הם רק רוצים להרגיש שהם עם, שסופרים אותם, שיש ערך לזיכרונותיהם, שיש חשיבות למה שהם עשו למען המקום הזה, שיש סיבה שהילדים שלהם יישארו כאן ולא יעברו לברלין או לורשה הפורחת, שהם יכולים עוד להשפיע. הם עבדו קשה כל החיים, חלקם היו אפילו רמטכ"לים, הם ממושמעים, יש להם קצת כסף, ושירים וספרים וחבר'ה ומסורת עברית של מאה ועשרים שנה, ומניות הקמה, וכלום – אף אחד לא רוצה אותם, הם שמאלנים, הם בעד בית המשפט, הם חושבים שצריך הפרדת רשויות ולא להרוס את כל מה שנבנה כאן לכבוד אדם אחד – כלומר הם נגד ביבי ולכן הם מורחקים לנצח, תישארו בחום והלוואי ותישרפו בשריפה שבטח אתם יזמתם כדי שביבי לא ירכיב ממשלה.

למען האמת – הם לא לגמרי מבינים למה הם לא חלק מהעם: גם הם חושבים שאין מה לדבר עם הערבים, שהכי מסוכן זה איראן, שעדיף הסכמים עם החמאס ושבגלל בלונים לא יוצאים למלחמה. גם הם מאמינים, ויש להם המון מומחים בעניין, שצריך לעשות משהו עם מערכת החינוך ולתת כלים מודרניים לדור הבא, שצריך להבטיח שהציבור החרדי ישתלב בכלכלה הישראלית גם כציבור שנותן, לא בכוח אלא בהבנה, שצריך לתת לאזרחים הלא יהודים בישראל סיכוי שווה, הם מוכנים בתנאים מסוימים אפילו לקרוא להם 'ערבים' ושילכו ללמוד רפואה, הרי כל היהודים הלכו לשמונה מאתיים או למג"ב, ואם הערבים לא ילמדו רפואה גם הם ימותו במסדרון של חדר המיון. הם מוכנים לתמוך בתוכנית המאה ובתוכנית האלף, להתאחד להתחבק, לעמוד דום ולשיר, אבל אין להם שום סיכוי: הם בחיים לא יהיו חלק מהקומבינה, מילה שלהם זה לכל היותר הזדמנות ליאיר נתניהו להוריד עליהם עוד פצצה, המדינה עוברת כעת לידיהם של מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, 'כחול לבן'  נכנסת לעידן המגהפון, המעגל נסגר. זאת לא היתה הכוונה מלכתחילה אבל זה מה שנשאר, בעוד יומיים יקימו ממשלה ואז נותרו עוד ארבע שנים של שממה.

בואו, בואו להפגנה. אל תהיו כאלה.

שבת שלום.

‏יום שישי 24 מאי 2019

התמונה: מודעה בעיתון מעריב השבוע.