יום שישי והיום אין מפעם לפעם.
למה החגיגיות הזאת? אז אין.
טוב, אבל יש כאלה שמחכים. אחת, שניים, כמה עשרות. אני מכיר אותם בשמותיהם. למה אין?
ובכל אופן היום היה שקט ומסיבות לגמרי פשוטות: תעלולי עמונה שתו את כל מלאי השעות של הטכנאים ברשות השידור כי גם ברשות השידור שבעוד פחות מחודשיים לא תהיה עוד, ביקשו להיות עם היד על הדופק והטכנאים נסעו לעמונה וקפאו שם בקור, ותיעדו מה שתיעדו. כך נגמרו שעות העבודה , ירון נסע ליוון, ושבוע כל כך עמוס נגמר בדממה.
ואולי לא הייתי צריך לספר דברים כהוויתם אלא להיאחז באילנות גבוהים ומשפטים מצוטטים, כמו המשכיל בעת ההיא—יידום, כי עת רעה היא. עמוס פרק ה' פסוק יג'. תמיד אהבתי את עמוס, האיש מתקוע שהיה בנוקדים, אז אני יכול להרשות לעצמי לצטט. פעם הראו לי את העץ אלון הגדול בחצר בית החולים הצרפתי ואמרו שזה העץ שבצילו התנבא עמוס מול ירושלים, ישבתי שם וחשבתי שהמקום דווקא מתאים.
שווה לחזור לעמוס. מלא ציטטות מגניבות: "דרשו-טוב ואל-רע" "שנאו-רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט", ואחד הכי זכורים: "על שלושה פשעי דמשק, ועל ארבעה לא אשיבם" מפרק א' שם, ובפרק הבא אומר: "על-שלושה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים".
עזבו. סתם אין תוכנית. רוצים נביא עדכני? תקראו את מייקל מור, האיש שאמר לטראמפ ינצח. השבוע הוא כתב את התחזית שלו לשנים הקרובות. תקראו. לא בטוח שאחר כך תישנו מי יודע מה.
וצריך גם תמונה: רחוב בעמאן בירת ירדן. ספרתי שלושים הקפצות על הרגל ועל הראש. רק כשהכדור נפל חשבתי: אדיוט, למה לא שמת על וידיאו?
